מצפן חינוכי אישי – מבוא

ניסוח אני מאמין חינוכי מתוך התבוננות והקשבה פנימה / אורית פרנפס ותומר שגב

מצפן חינוכי אישי נועד לעזור לנו, נשות ואנשי חינוך, להמציא את עצמינו מחדש, ולא 'לקרוס' לתוך דפוסים ישנים וידועים. בדיוק בנקודה בה מחפשים מגדלור חיצוני שלאורו אפשר ללכת, אנו מזמינים לעצור ולמצוא את המצפן האישי הפנימי שמכוון אותנו למהותנו החינוכית.

אנחנו מציעים מהלך עם צוותים חינוכיים שעוסק באני מאמין החינוכי שלהם בדרך שמחברת למקורות הפנימיים, מדייקת מצפן חינוכי אישי, ומניעה קדימה את התהליך החינוכי.

ההתנסות מבוססת על ניסוח הקול האישי החינוכי בדרכים ובפרקטיקות של הקשבה והתבוננות שמהותן חיבור אל משמעויות פנימיות, המבוססות על חוויות של אנשי החינוך בעשייה היומיומית לאורך השנים. בשונה מניסוחים שגורים ותבניתיים, כל אחד מהקולות האישיים שמתנסחים הוא תרומה ייחודית וחדשה.

 

ההתנסות תורמת לכוונון עדין ומדויק של המצפן הפנימי החינוכי של כל איש חינוך (מנהלים, מורים, תומכי הוראה, וכל אדם שעוסק במעשה החינוכי) שישתתף בה, וככזו היא בעלת ערך חינוכי אישי, שיש לה השלכות על האיכות בעבודת ההוראה ובקשר עם התלמידים. ההתבוננות וההקשבה פנימה הם מחוללי שינוי, ובכוחם להזרים אנרגיה חדשה ולתרום לאקלים החינוכי המיטבי בעצם יצירת מרחב שמאפשר מקום לאישי ולמקצועי, ומאפשר למשתתפים לבחון לעומק את המהותי והמשמעותי להם.

בקצרה:

"מצפן חינוכי אישי הוא מהלך שבאמצעותו אנשי חינוך מנסחים ומדייקים את המהות החינוכית הפנימית והאישית שלהם. הניסוח הזה לא מגיע רק מתוך הזדהות עם מקורות חיצוניים או ממה שכבר ידוע ומוכר. הניסוח מגיע מתוך הקשבה לידיעה פנימית שמקורה בהתנסויות וחוויות אישיות רבות ועשירות בשדה החינוך. בתהליך זה מתפתח ניסוח אותנטי, עמוק ואישי של המהות החינוכית. יתר על כן, לתהליך הניסוח עצמו יש כח מתמיר ויכולת להשפיע על התהליך החינוכי."

הרחבה - הרציונל והפרקטיקה

אני מאמין חינוכי

כמעט כל איש חינוך – מורה, מנהל, סטודנט לחינוך, התנסה בניסוח אני מאמין חינוכי. למה לנסח אני מאמין חינוכי? 

  1. כיוון – אני מאמין חינוכי נתפס כמצפן המכוון את איש החינוך במציאת דרכו החינוכית ומימושה.
  2. משמעות – ניסוח אני מאמין חינוכי מאפשר גיוס מחויבות באמצעות חיבור למשמעות, ומייצר תמונת עתיד.
  3. שיח – ניסוח אני מאמין חינוכי מאפשר לאנשים להתחבר, להגיב, ולקיים שיח ביחס לאני מאמין חינוכי שלהם. 
  4. הצהרה – אני מאמין חינוכי מאפשר תקשורת והצגה כלפי חוץ של העקרונות החינוכיים של איש החינוך.

יחד עם זאת, קיים פער בין ניסוח האני מאמין המדובר, לבין האני המאמין המעשי. במילים אחרות, איש חינוך יכול לפעול בשדה החינוכי בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם הניסוח של האני מאמין החינוכי המוצהר שלו. 

זה לא מפתיע – הניסוח השכיח של אני מאמין חינוכי מגיע בדרך-כלל מניתוח שכלתני חיצוני שכולל בחירה, אימוץ, עדכון וארגון של אמירות, היגדים ורעיונות שאיש החינוך מזדהה עמן. למשל: אני מאמין שהילד צריך להיות במרכז, חשוב לי שהלמידה תהיה חווייתית, חשוב לי לזהות את החוזקות של הילד ולבנות עליהן. כל אלה טובים ויפים, וברור שאיש החינוך באמת ובתמים מאמין בהם ומעוניין בהם. הוא חושב ומדבר עליהם, ואולי גם מנסה ליישמם באופן מודע.

אך במהלך המעשה החינוכי, ממש בעת ההתרחשות, נמצא איש החינוך בתוך המורכבות של החיים, לא בתוך הלוגיקה הנקייה והכוונות המושכלות. הוא פועל מתוך הקשרים רחבים ועשירים ומתוך ידיעה שמבוססת על התנסויות וחוויות שאין להן מילים.כמעט כל איש חינוך – מורה, מנהל, סטודנט לחינוך, התנסה בניסוח אני מאמין חינוכי. למה לנסח אני מאמין חינוכי? 

היינו רוצים לנסח אני מאמין חינוכי שמחובר גם הוא למקורות פנימיים – לחוויות, להתנסויות ולמשמעויות שנחוות בחיים, בהקשרים חינוכיים. היינו רוצים שניסוח המהות החינוכית ינבע באופן ישיר מהמעשה החינוכי. שהמעשה החינוכי יתחדש ויותמר מעצם ניסוח המהות החינוכית. 

איך ניסוח של אני מאמין חינוכי שהוא כולו מילים ולוגיקה, יכול לנבוע מתוך חוויה והתנסות שאין להן מילים?

ניסוח אני מאמין חינוכי – התכווננות חדשה

מה הקשר בין החוויה של איש החינוך בתוך המעשה החינוכי לבין ניסוח במילים הממשיג את העקרונות העומדים מאחורי המעשה החינוכי שלו עצמו?

אנחנו מציגים כאן רעיון חדש שנמצא בבסיס מצפן חינוכי אישי:

לפי פרופ' יוג'ין ג'נדלין, מקורות הידיעה שלנו עשירים ועמוקים ומבוססים על אינספור חוויות והתנסויות חיים. רק חלק קטן מהידיעה שלנו מנוסח במילים, מומשג ומודע. אנחנו נוהגים לנסח ולהגיד את מה שאנחנו כבר יודעים, אבל כשאנחנו מעמיקים ומגיעים אל קצה הידיעה המומשגת שלנו, אנחנו נותרים ללא מילים. בקצה הזה אפשר לחוש במשמעות מורגשת ונוכחת, שעדיין אין לה מילים. זהו קצה הידיעה. ניסוח שמתהווה מהקצה הזה הוא רענן וטרי, ניסוח שלא הופיע מעולם, והוא מאיר את ההבנה במבט חדש. ייתכן שחוויתם את קצה הידיעה, למשל, כשכתבתם משהו והגעתם למקום שלא ידעתם איך להמשיך, או כשניסיתם לתאר לחבר חוויה או תחושה ולא הצלחתם לדייק אותה ובסופו של דבר אמרתם: "אני לא מצליחה להגיד את מה שאני רוצה, למרות שאני מרגישה את מה שאני רוצה להגיד היטב".

דווקא בקצה הזה שבו אין מילים, וקשה לבטא את מה שרוצים, דווקא שם טמונה הבטחה – למשהו חדש שיש בו פתח לעוד. זה לא קל לעמוד במקום שבו אנחנו תקועים, במקום שבו יש רק תחושה, אבל אין מילים. כשלא יודעים בינתיים איך להתקדם, אין שום תשובה זמינה. רק לעמוד שם ולהמתין שמשהו יעלה, שהחדש יופיע, ויוביל הלאה.

ב'מצפן חינוכי אישי', אנחנו מתבססים על פרקטיקה שנקראת חשיבה בקצה הידיעה (TAE) של פרופ' ג'נדלין. הפרקטיקה מאפשרת את החיבור פנימה ואת ניסוח המשמעות משם, במקום בו המשמעות מורגשת מתוך עולם החוויות וההתנסויות, אבל עוד לא מנוסחת. הניסוחים מגיעים מתוך חיבור למשמעות פנימית, ולא מניסוחים אינטלקטואליים שמגיעים מבחוץ. תהליך הניסוח מביא לדימויים חדשים, להבנות חדשות שמאפשרות פתח להמשך חקירה, גילוי ודיוק של ההיבט באני מאמין חינוכי.

מה אנחנו עושים במצפן חינוכי אישי?

אנחנו מזמינים צוותים של נשות ואנשי חינוך לנסח היבטים מהמהות החינוכית האישית שלהם על-ידי התבוננות פנימה והקשבה לקצה הידיעה. אנחנו עושים את זה בהשראת הפרקטיקה חשיבה בקצה הידיעה שמנחה לשהות, לחוש את המשמעות, ולאפשר לניסוח להתהוות, וכל העת להיות מחוברים למשמעות המשתנה והמורגשת בתוכנו. אנחנו עוברים בין ארבעה צעדים כשבכל אחד תרגול בזוגות. 

בנוסף לארבע הסיבות שכבר מנינו לגבי רעיון האני מאמין חינוכי: כיוון, שיח, משמעות והצהרה, יש משמעויות חשובות נוספות, ספציפיות למצפן חינוכי אישי:

הרחבת גבולות: ניסוח של מה שלא מנוסח עדיין מרחיב את הגבולות שלנו. מרחיב ומעמיק את ההבנה שלנו לגבי המעשה החינוכי שלנו.

יצירה וחיבור לקול האישי: ניסוח מהקצה הוא תהליך יצירתי, יצירת החדש, והחיבור לקול האישי שלנו. זהו תהליך יצירתי של איש החינוך, וככזה – חוויה מרגשת.

אמת פנימית: ניסוח מהקצה הוא חוויה סובייקטיבית עמוקה המאפשרת להתחבר למקורות הפנימיים וליצור משם אמת אותנטית ואישית. 

שינוי בתהליך החינוכי: עצם הניסוח של משהו חדש לגמרי מאפשר לפעול באופן אחר ממה שהיה לפני כן.

ב'מצפן חינוכי אישי', אנחנו מתבססים על פרקטיקה שנקראת חשיבה בקצה הידיעה (TAE) של פרופ' ג'נדלין. הפרקטיקה מאפשרת את החיבור פנימה ואת ניסוח המשמעות משם, במקום בו המשמעות מורגשת מתוך עולם החוויות וההתנסויות, אבל עוד לא מנוסחת. הניסוחים מגיעים מתוך חיבור למשמעות פנימית, ולא מניסוחים אינטלקטואליים שמגיעים מבחוץ. תהליך הניסוח מביא לדימויים חדשים, להבנות חדשות שמאפשרות פתח להמשך חקירה, גילוי ודיוק של ההיבט באני מאמין חינוכי.

להרחבה, אתם מוזמנים לקרוא פוסטים מומלצים בבלוג המתייחסים לרעיון זה.

מצפן חינוכי אישי – לחשוב מעבר לקצה הידיעה החינוכית

איך ממציאים את עצמינו מחדש אחרי משבר הקורונה? המצפן האמיתי נמצא אצלינו פנימה. הפוסט הזה מציע דרך חדשה שמסתמכת על פרקטיקת "חשיבה מעבר לקצה הידיעה" כדי לכוונן ולדייק תפיסות חינוכיות מתוך התבוננות והקשבה פנימה. פוסט ראשון בנושא.

קרא עוד »
conversation

הקשבה 'למצפן חינוכי אישי' – סדנה עם צוות חינוכי

מצפן חינוכי אישי יוצא לדרך.
בתחילת החופש הגדול קיימנו סדנה ראשונה בת 10 שעות עם צוות מורים בבית-ספר על יסודי איזורי בעמק יזרעאל. הנכחנו את האפשרות של ניסוח מהות חינוכית של המשתתפים באמצעות פרקטיקות מתקדמות של הקשבה וניסוח משמעות בתוך קונטקסט צוותי, שיתופי ותומך. צעד חשוב לקראת הצעדים הבאים…

קרא עוד »

מצפן חינוכי אישי – קצת יותר מנאום מעלית

מצפן חינוכי אישי נולד במרץ 2021, ומאז החל ללכת ולפגוש עולם. המפגש עם העולם ביקש מאיתנו לנסח – מה זה מצפן חינוכי אישי, למה זה חשוב ומה מאפיין את המהלך שלו. רצינו להבהיר את כל אלה באופן פשוט ונגיש דיו, אבל גם נאמן למהות ולרעיונות העמוקים שבסיס מצפן חינוכי אישי. 

קרא עוד »

מתי?

שלושה ימי שלישי: 18.5, 25.5, 1.6, בשעות 20:00-22:30