לתשומת לב: כל מה שכתבתי כאן הוא פרי של שנים רבות של לימוד וקריאות חוזרות של ספרו של ג'נדלין – A Process Model. עם זאת, הכתוב נובע מלמידה והבנה שלי, ואינו בהכרח מבטא עוד רבדים בכתיבתו של ג'נדלין. הכתוב נועד להנגיש ולתמוך בהבנה של רעיונות מורכבים וחדשניים, אבל הוא לא מחליף קריאה במקור, ספרו של ג'נדלין.
בפרקים הראשונים, ג'נדלין מציג את מושגי היסוד דרך רצפים פשוטים שבהם תהליך אחד. למשל, תהליך העיכול. אבל ברור שגם לאורגניזמים הפשוטים ביותר תהליכים רבים. פרק 4 מתייחס למורכבות של ריבוי תהליכים ומפתח את המודל עם מורכבות זו. בשלב זה, כל רצף בחיים כולל תהליכים רבים, חלקם בסטופג', חלקם ממשיכים וחלקם מתחדשים. ברצף שבו תהליכים רבים, כל צעד ברצף הוא שלם, על כל תהליכיו. כיצד שלם אחר נוצר בכל צעד?
רצף של שלמים
נתבונן בדוגמה הבאה. נשים לב שבכל צעד בתוך הרצף תהליכים עוצרים, תהליכים ממשיכים וכאלה שמתחדשים.
אני לא מרגישה טוב (צעד 1). כשהמצב לא משתפר אני מנסה לקבוע תור לרופא. אני לא מצליחה לקבוע תור (צעד 2). אני יושבת על הטלפון והמחשב כל הבוקר ונראה שיש תקלה. תוך כדי נסיונות, אני נעשית רעבה ורוצה להכין לי ארוחה ולאכול (צעד 3). אין לי כל כך כח להכין. אני חלשה וכאובה. אני חושבת מה אפשר לאכול שלא יידרוש ממני הכנה אבל גם משביע (צעד 4). לבסוף אני מוצאת במקפיא משהו ומחממת ואוכלת (צעד 5). עכשיו מרגישה יותר טוב. מעט אחר-כך אני תופסת את המרפאה וקובעת תור. התעייפתי מאד (צעד 6). אני הולכת לישון (צעד 7). אחרי הצהריים אני הולכת לרופא ומקבלת טיפול (צעד 8).
ואפשר להמשיך את הסיפור. החיים נמשכים…
אפשר לזהות בסיפור תהליכים שהם בסטופג', תהליכים שממשיכים, ותהליכים שהפסיקו ומתחדשים. הגוף שממשיך הוא השלם, גם אם הוא חולה, חלש, מתוסכל, רעב. זו השלמות שלו עכשיו. למשל, בסיפור, יש פאזה שבה השלם הוא – אני חולה, חלשה, לא מרגישה טוב, מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה לקבוע תור לרופא. כך אני עכשיו. הגוף השלם הזה חי וממשיך לנשום, לשתות, להתרוקן, ללכת, לראות, לחשוב, לדבר ועוד. כל אלה – כמובן משפיעים ומושפעים מהתהליכים שנעצרו, אלה שממשיכים ואלה שמתחדשים. הנשימה עכשיו היא מעט שונה מהנשימה שלי כשאני בריאה, חזקה, לא מתוסכלת (ראו פוסט תהליכים מתואמים מראש).
מאוחר יותר אני גם רעבה. כעת השלמות משתנה. הגוף השלם הוא חולה, חלש, לא מרגיש טוב, מתוסכל וגם רעב. מאוחר יותר אני כבר שבעה וגם מצליחה לקבוע תור אצל הרופא. זו הקלה. נשיאה קדימה. הגוף השלם הוא אחר עכשיו. הוא חולה, חלש, לא מרגיש טוב אבל כבר מתכונן ללכת לרופא ולקבל טיפול. הוא גם שבע. זו שלמות אחרת. אפשר לראות ברצף הזה במהלך היום רצף של שלמים, כשכל שלם הוא אחר.
איך נוצר שלם חדש?
תהליך שנעצר (בסטופג') "נישא על-ידי" הגוף שממשיך באופן שונה ממה שהיה קודם. הגוף שממשיך הוא שלם, על ריבוי התהליכים המובחנים שהוא (differentiated multiplicity). כיצד בדיוק השלם על תהליכיו המרובים המובחנים יוצר את עצמו כהמשך התהליך?
בדוגמה, הגוף שלא מרגיש טוב הוא שלם שבו תהליכים רבים ומובחנים, והוא הגוף שממשיך ונושא את הסטופג'. הגוף נושם, הולך, מתבונן , מריח, הולך, חושב, מדבר בטלפון ועוד. הגוף כך הוא שלם על כל תהליכיו הרבים המובחנים. כך הוא כעת. כיצד הוא יוצר את השלם הבא?
במהלך סטופג', השלם החדש נוצר מהאופן שבו התהליכים משפיעים הדדית זה על זה (original interaffecting), בפאזות שבהן תהליכים עוצרים ומתחדשים. מה שממשיך בפאזות בהן יש סטופג' הוא חדש ונפרד. כאשר התהליך מתחדש חלק מהפאזות שלו מופיעות רק יחד עם הפאזה של תהליכים אחרים או רק ללא כמה מהם. באופן זה התהליכים הופכים להיות מובחנים באופן מתואם (coordinated differentiation).
למשל, חישבו על השלמות שבה הגוף לא מרגיש טוב וממשיך לחיות כשהוא במצב זה. איך הגוף מתפקד עכשיו? נושם? חושב? מתהלך? כל התהליכים הרבים והמובחנים בפאזה הזו, של סטופג' שבו הגוף לא מרגיש טוב משפיעים ומושפעים הדדית. ואז, הגוף מנסה לקבוע תור לרופא ולא מצליח. יש סטופג' נוסף והתהליכים שממשיכים משפיעים הדדית זה על זה. חוסר היכולת לקבוע תור יוצר תסכול, אולי כעס, חוסר אונים, וכל אלה משפיעים ומושפעים הדדית על-ידי תהליכים אחרים. זוהי שלמות חדשה. וכך, נוצר רצף של שלמויות. בכל שלם חדש יש הבחנות פנימיות חדשות בין התהליכים.
את הרעיון הזה כבר פגשנו ביש רק אימפליינג אחד. בכל שלב יש רק ריבוי מתואם אחד עם אימפליינג אחד. התהליכים המרובים משפיעים הדדית (original interaffecting) זה על זה. שינוי באחד התהליכים משפיע על איך שהאחרים מושפעים בתוך האימפלייג האחד של המאורע הבא.
מה שמשפיע כבר מושפע – מה קורה לרצף הזמן?
ריבוי תהליכים אחד (שלם אחד) עובר בצעד הבא לריבוי תהליכים אחר. כיצד התהליכים המרובים שמשתתפים בשלם אחד, מתפקדים כך שנוצר השלם הבא?
במודל של ג'נדלין, אם יש שינוי בתהליך אחד (למשל, הייתי רעבה ואכלתי) הוא יוצר שינויים בתהליכים אחרים. השינויים שהתהליך האחד יוצר באחרים מושפע בעצמו מהתהליכים האחרים. תהליך אינו מתפקד כעצמו, הוא אינו מתפקד כיחידה אינדיבידואלית. הוא תמיד מושפע ובו זמנית משפיע על התהליכים האחרים. במילים אחרות, השינוי שתהליך יוצר הוא בעצמו כבר מושפע על-ידי השינויים שהוא מחולל בתהליכים אחרים (שמשפיעים עליו).
רצף הזמן שנרמז כאן הוא די משונה. כיצד "דבר א" יכול להיות מושפע מ"דבר ב" שבעצמו מושפע מ"דבר א"? כיצד "דבר א" יכול מראש להיות מושפע על-ידי השפעה על "דבר ב", אם הוא לא השפיע לפני שהוא היה מושפע?
אכן, במודל הישן זה בלתי אפשרי. במודל הישן יש הנחה של יחידות קבועות בעלות זהות בלתי משתנה. לכן, מניחים הפרדה בין "משהו" לבין ההשפעה שלו על אחרים. לכן, השינוי שה"משהו" עשה ליחידות אחרות יכול רק אחר כך להשפיע עליו. במודל הישן, חשיבה שבה יצירת שינויים מתרחשת באותו זמן כמו השינוי שהבא לה – אינה הגיונית.
הכל בהכל – Everything by Everything (Eveving)
חוסר ההיגיון הזה מיושב במודל שג'נדלין מפתח. המודל הישן מפריד בין היחידה לבין השינויים שהיא יוצרת. לכן, במודל הישן, היחידה יכולה לגרום לשינויים, ורק אז השינויים יכולים להשפיע על היחידה. אי אפשר לשבש את סדר הסיבתיות. אבל אם איננו מניחים את ההפרדה בין "משהו" לבין השינויים שהוא יוצר, כל החריגות הללו נעלמות. במודל של ג'נדלין, מה שמופיע (occurs) הוא התוצאה של כל ההשפעות ההדדיות.
השינויים הנפרדים שנעשים לא מופיעים. רק התוצאה מופיעה.
נתבונן שוב בדוגמה. נסתכל על שני צעדים ברצף. האחד, אני לא מרגישה טוב, כבר שבעה, אבל עדיין לא הצלחתי לקבוע תור (צעד 5). השני, אני עדיין לא מרגישה טוב, אני שבעה, הצלחתי סוף סוף לקבוע תור, עכשיו אני מאד עייפה ורוצה לישון (צעד 6).
נסתכל על המעבר בין צעד 5 לצעד 6. בצעד 5 יש תהליכים רבים ומובחנים שהם הגוף השלם עכשיו (גוף שלא מרגיש טוב, שבע, ומתוסכל ולחוץ כי לא הצליח לקבוע תור לרופא.)
ועכשיו, יש שינוי. תהליך שעצר מתחדש. הצלחתי סוף סוף לקבוע תור לרופא. שינויים רבים מתרחשים עכשיו, משפיעים ומושפעים מתהליכים שונים. כל שינוי שמתרחש משפיע ומושפע על תהליכים אחרים. למשל, הנשימה שלי משתנה, מצב הרוח משתנה, יש איזשהו סוג של רווחה, הלחץ יורד ויש שחרור.
כל השינויים הנפרדים הללו שנעשים לא מופיעים. רק התוצאה שלהם מופיעה. כלומר, כתוצאה מכל ההשפעות ההדדיות מופיע הגוף השלם כפי שהוא עכשיו. גוף עייף שרוצה לישון.
התרחשות (occurring) אחת כוללת את כל השינויים, והשינויים שנעשים על כל האחרים על-ידי השינויים האלה, ושוב על-ידי השינויים שהם עושים. ההתרחשות שנוצרת היא ההשפעות ההדדיות של הכל בכל (Everything by Everything – Eveving).
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת