למידה מתנועת החיים
ד"ר אורית פרנפס
בואו נתבונן בלמידה במבט חדש ורענן – כתהליכי חיים עם תנועה טבעית שלהם, של חיפוש משמעות וחיבור למשמעות.
למידה מתנועת החיים היא גישה המתבוננת בעיניים חדשות על למידה בהשראת הפילוסופיה של פרופ' יוג'ין ג'נדלין מאוניברסיטת שיקאגו.
הפרקטיקות שג'נדלין פיתח – התמקדות (Focusing) וחשיבה בקצה הידיעה (TAE) פותחות אפיקי חשיבה ופעולה חדשים שלא היו בהישג ידינו קודם.
מה חדש?
TAE בליווי אישי
ליווי אישי בתהליך לגילוי החדש מהידיעה העמוקה שבנו, שעדיין לא מנוסחת במילים.
תהליך TAE בהנחיה אישית
בתהליך אישי של TAE אנחנו עובדים יחד כדי לגבש נושא לחקירה בתחום המומחיות ואחר-כך לומדים ומיישמים את צעדי ה TAE יחד, בליווי קשוב. צעדי ה TAE מאפשרים העמקה וגילוי של מה שעד עכשיו היה ידיעה בלתי מנוסחת ולא נגישה לחשיבה ולהכרה.
מיזמים פעילים בתנועת החיים
A Process Model – מבוא
את הספר הזה – A Process Model, אני קוראת שוב ושוב כבר כמעט עשור1. עם עמיתים ובקבוצות קטנות. בכל פעם עמוד או שניים. ספר של
חשיבה בקצה הידיעה (TAE)
חשיבה בקצה הידיעה (TAE) היא פרקטיקה שמבוססת על הפילוסופיה של ג'נדלין. זוהי דרך שיטתית לחשוב מעבר למה שידוע לנו בהכרה, מעבר לקצה הידיעה – על-ידי תשומת לב למשמעויות שאינן מנוסחות עדיין במילים, אבל הקצה שלהן מורגש. מהלך TAE מוצע כסדנה קבוצתית, וכתהליך אישי בתחום המומחיות של האדם. כמו כן, מוצעות סדנאות קבוצתיות לאנשי ונשות חינוך,
על הגישה
גישת למידה מתנועת החיים במשך דורות ילדים לומדים באותן דרכים: הקשבה לתיאורים והסברים, העתקת מידע (מלוח שחור, מלוח לבן, ממצגת), כתיבה לקצב הקראה של המורה,
ד“ר אורית פרנפס
במסעי בשדה החינוך עברתי דרך הוראה במסגרות שונות, הכשרת מורים, פיתוח ויישום טכנולוגיה בחינוך, פיתוח תכניות לימודים ומחקר חינוכי. לאחר לימודי הדוקטורט, הקדשתי את זמני לעבודה אקדמית – להתבוננות סקרנית בתהליכי למידה של ילדים, בשינוי מושגי, למידה עם ייצוגים ויזואליים, וחוויות למידה משמעותיות.
במהלך השנים האחרונות נכנסתי לעולמו הפילוסופי של פרופ' יוג'ין ג'נדלין והתמחיתי בשתי הפרקטיקות שהוא פיתח – ההתמקדות (Focusing) וחשיבה בקצה הידיעה (TAE). מתוך יישום הרעיונות הפילוסופיים בשדה הלמידה, התפתחה גישת "למידה מתנועת החיים". אני מיישמת את חשיבה בקצה הידיעה בדרכים שונות בתחום החינוך ומעבר לו.
הבלוג, לפי נושאים
שאלות ותשובות
רוב הזמן אנחנו כמו דגים במים. שוחים ולא מודעים בכלל למים שבהם אנחנו נמצאים. אנחנו רגילים שלומדים באופן מסויים, שחווים למידה כך, שבית-ספר הוא כזה וכך היה דורות רבים. אופן הלמידה הבית-ספרי הוא המים שבתוכם אנחנו שוחים. יש שינויים, יש חלופות. אבל מתי יוצא לנו רגע לעצור ולבחון מהי באמת למידה ואיך היא נחווית במיטבה? איך היא תהליך חיים שמשתלב באופן אורגני בתהליכי חיים אחרים? הגישה הזו מאפשרת התבוננות דרך עדשה בהירה ומבהירה על למידה, והשינוי נובע מתשתית זו.
כל אחד מהזרמים האלה מבוסס על תפיסה חינוכית ותשתית רעיונית משלו. אבל ניתן להתבונן על למידה בכל אחד מהזרמים הללו ולגלות איזורים של הלימה, וגם להסביר באמצעות ה"עדשה" של הגישה את איכות הלמידה שמתרחשת. למשל, יוזמות של ילדים שמקבלות מקום בבתי-ספר דמוקרטיים, עבודת כפיים ומלאכות יד בחינוך וולדורף, משחקים ופעילויות עם אביזרים בחינוך מונטסורי.
הגישה מבוססת על הפילוסופיה של יוג'ין ג'נדלין, אבל הפוסטים, הסדנאות וכל הכתוב באתר מגישים את הרעיונות ויישומם באופן בהיר ונגיש. הרעיונות אמנם לא מוכרים, אבל באמצעות דוגמאות והמחשות אפשר להרגיש אותם ממש בחיים שלנו. כמובן שאם רוצים, אפשר גם להתעמק בפילוסופיה של ג'נדלין, רצוי בקבוצה עם מורה שבקיא בכך.
אנחנו, אנשי החינוך, עוסקים בהיבטים רבים, כשאחד ההיבטים החשובים הוא למידה. במירוץ ההספקים, המבחנים והבגרויות, יוצא לנו מעט לעסוק במהות הלמידה, בלמידה ברמה התשתיתית ביותר. הרעיונות של הגישה הם חדשניים ועם זאת יכולים להחוות באופן ישיר בחיים שלנו, בחיים של תלמידינו, ולאפשר שינוי באופן בו אנחנו מתייחסים ללמידה.
ברור שקשור. כל הורה הוא מחנך. כל הורה מלווה תהליכי למידה. המון למידה מתרחשת מחוץ לבית-ספר, במסגרת הביתית. גם "תרבות" הליווי ההורי נגזרת מהתרבות הבית-ספרית. היינו רוצים להתנתק לרגע ממה שאנחנו רגילים, מהמים שבהם אנחנו שוחים. מהתרבות שבה מלווים תהליכי למידה. התבוננות בלמידה דרך הרעיונות של הגישה מבהירה מאד מה זו למידה, ואיך מלווים אותה. זה חשוב לכל הורה.
