לאנשי חינוך

'מצפן חינוכי אישי' הוא מהלך שבאמצעותו אנשי חינוך מנסחים ומדייקים את האני מאמין חינוכי שלהם.
הניסוח לא מגיע רק ממקורות חיצוניים או מהידוע והמוכר, אלא מהקשבה לידיעה פנימית שמקורה בהתנסויות וחוויות אישיות בשדה החינוך.
בתהליך זה מתפתח ניסוח אותנטי, עמוק ואישי של המהות החינוכית, שבעצם ניסוחו היכולת להתמיר ולהשפיע על העשייה החינוכית.

למידה מתנועת החיים היא למידה חיה, ערנית, מחוברת, נלהבת ומשמעותית.
הדס שדות ואני מחפשות בתי-ספר שבהם מתרחשת למידה כזו. אז החלטנו לצאת למרחבים.
בכל שבועיים אנחנו מסיירות בבית-ספר אחר, ומזמינות איתנו נשות ואנשי חינוך שרוצות להצטרף. אנחנו מסיירות לבתי-ספר שמעניינים אותנו – כאלה שהם מעוררי מחשבה והשראה. כאלה שבהם ילדים מונעים מתוך עניין וסקרנות, תשוקה והנעה פנימית. חיוניות וחדווה. כאלה שילדים ומורים אוהבים להיות בהם, ושהם ממלאים אותם במשמעות. מסע מרתק.

אחת ההשתמעויות של 'למידה מתנועת החיים' היא שתהליך הלמידה נובע מהמקצבים הפנימיים של הילד. החיבור נוצר אל 'תנועת ההאטה', ומשם גם למיקה דפני ולד"ר ענת שפירא לביא – ויחד התחלנו להוביל תחום חדש: "האטה בחינוך".
החיבור בין עולם החינוך לבין עקרונות תנועת ההאטה נוצר במטרה להחזיר את הלמידה למקומה הטבעי והמשמעותי, ולאפשר נחת והעמקה בלמידה לאנשי חינוך ולתלמידים כאחד. 
המטרה היא לקדם תפיסות ופרקטיקות של האטה בשדה החינוך בישראל ולהוביל שינוי חינוכי-תרבותי, שיאפשר לנשות ולאנשי חינוך, ולמערכת החינוכית כולה, לשלב עקרונות של חינוך איטי באופן מקדם ומיטיב.

למידה בתנועה היא גישה חדשנית שמאפשרת לילדים לחוות למידה טבעית אשר נובעת בין היתר מהמרחב המצוי סביבנו, תוך יצירת תחושת מסוגלות שמאפשרת להתמודד עם אתגרים ושינויים תמידיים ובאמצעות טיפוח של תחושת שייכות וקהילתיות אמיתיים, אשר אינן תלויות במקום ובמבנים, אלא ביצירת קהילה בת קיימא.
מודל הלמידה פותח על-ידי קבוצת נשות חינוך בתחילת 2021.
יוזמת ומובילה את למידה בתנועה: הדס שדות.

​