לאנשי חינוך

במשך דורות ילדים לומדים בבית-ספר באותן דרכים: הקשבה לתיאורים והסברים, העתקת מידע (מלוח שחור, מלוח לבן, ממצגת), כתיבה לקצב הקראה של המורה, ניסיון להבין מה שהספר או המורה מסביר, מילוי דפי עבודה, שינון חומר הלימוד ממחברות וספרים. אם מתאפשר מתקיים גם שיח ודיון קבוצתי או כיתתי. לפעילויות הללו יש שני מאפיינים בולטים: 1. אלה פעולות הכרוכות שהן בעיקרן קוגניטיביות, מרוכזות בשכל. 2. הפעילויות הללו בדרך כלל נובעות מגורמים חיצוניים (תכנית הלימודים, המורה), ולא מהתנועה הפנימית של הילד.

תנועת החיים של הילד השואפת לעשות את צעדיה קדימה, מודחקת רוב הזמן. הילדים לומדים ומורגלים לכך שחומר הלימוד הוא "שם" – בספר, במחברת, אצל המורה. הוא לא באמת חלק מהם, הוא אינו חי בתוכם. תהליך הלמידה הוא במקרים רבים משעמם, יבש, סזיפי, מרוחק, חסר תשוקה.
גישת "למידה מתוך תנועת החיים" שואפת ללמידה בתהליך חי, מחובר לשכבות העומק של הילדה, תהליך שיוצר למידה ערה בעלת ערך ומשמעות. אני רוצה להציע לכם להתבונן בלמידה של ילד, של קבוצת ילדים, של כיתה, דרך משקפיים מיוחדים, מחדשים ומבהירים. ההתבוננות היא דרך שלושה רעיונות עיקריים:

שתי ידיים אוחזות בשתיל

1- צעד קדימה מתוך תנועת החיים

תנועת החיים היא מה ששואף בגוף החי ומבקש לנוע הלאה, לעשות צעד קדימה, בכל מצב חיים. למידה, כמו תהליכי חיים אחרים, היא תהליך המונע מכוח החיים, מתנועתם ומשאיפתם קדימה. החיים עצמם, יוצרים את הדחף להתקדם, להתפתח וללמוד.

  • כיצד נזהה את כח ההתפתחות הפנימי של הילדה שלנו ומה יקרה אם נאפשר לו לנוע?
  • איך נלווה את התנועה והלמידה של הילד? איך לתמוך בו ואיך לא להפריע?
  • איך נגיש את חומר הלימוד כך שיתאפשר חיבור של תנועת החיים של הילד אליו?
  • איך ליצור סביבה מזמינה ותומכת ליצירה ולמידה?
  • כיצד להקשיב לילד? כיצד להקשיב לילדים רבים בקבוצה?

בפוסטים הבאים תוכלו למצוא כיוונים לענות על השאלות הללו, עם דוגמאות אמיתיות מהחיים:

מנהרת המעורבות

מנהרת המעורבות

לפעמים, כשאני מאד עסוקה במשהו, אני יכולה לשכוח את עצמי לגמרי. יש שם חדווה גדולה. זו מנהרת המעורבות. אני מתבוננת בקבוצת ילדים שאני פוגשת בכל שבוע. אני מחפשת את אותם רגעים שבהם הם נשאבים אל תוך מנהרת המעורבות ושוכחים עצמם בתוכה. מה קורה שם?

קרא עוד »
ילדים משחקים בחדווה בים. חופש בתוך פעילויות

חופש בתוך פעילויות למידה

איך לאפשר למעבר בין למידה טבעית בילדות הרכה ללמידה בבית-ספר להיות חלק יותר? איך לאפשר חופש במהלך הלמידה – תנועת החיים לנבוע בתוך הפעילות? הפיילוט הראשון שקיימנו היה ניסיון לאפשר חופש בתוך פעילות על נושא "לימודי" – "משולשים" לכיתות ב-ג.

קרא עוד »
למידה מתנועת החיים

למידה מתנועת החיים

למידה, כמו תהליכי חיים אחרים, היא תהליך המונע מכוח החיים, מתנועתם ומשאיפתם קדימה. בעוד שזה ניכר אצל תינוקות וילדים קטנים, נראה שמשהו משתנה כאשר ילדים נכנסים למערכת לימוד פורמאלית.

קרא עוד »

2- משמעות מורגשת וידיעה גופנית

הגוף שלנו חי מצבים שונים, ולכן לגוף יש תחושה לגבי מצבי חיים, גם כשההכרה שלנו אינה תופסת וזוכרת את כל הפרטים של המצב. הגוף יודע, הרבה יותר ממה שהשכל שלנו מכיר. אבל הידיעה של הגוף איננה מפורשת, ואינה מנוסחת במילים ובמושגים. היא מורגשת.
לחיבור למשמעות המורגשת יש רלוונטיות רבה להיבטים רבים בלמידה. עד כמה ילדים מחוברים למשמעות המובלעת בתוכם בהקשר למושגים שהם לומדים, בעיות שהם פותרים, רעיונות ומחשבות שהם מבטאים, השיח שבו הם משתתפים. אנחנו מכירים היטב את התופעה שבה כתשובה לשאלה, במקרים רבים בבית-ספר, ילד מדקלם תשובה מספר הלימוד או מדברי המורה ללא יצירת קשר עם המשמעות המובלעת. התופעה של דקלום סיסמאות וציטוטים נטולי-חיים שאינם מחוברים למשמעות המובלעת רווחת בתרבות בית-הספר ונשאלת השאלה כיצד ליצור תרבות של דיבור משמעותי שנובע מבפנים, ולא רק ממבנים חיצוניים? כיצד לעודד ילדים לדבר באופן חי ומחובר למשמעות המורגשת שלהם?
יש כאן קושי של ממש. כאשר אנחנו נשאלים שאלה (או כל מצב שמזמין אותנו לבטא את עצמינו), מתארגנת בתוכנו "תשובה". אבל התשובה הזו, בהתהוותה, היא גולמית, מובלעת, היא אינה מאורגנת כמילים וכמשפטים. היא מתהווה כמשמעות מורגשת שמגלמת את מה שאנחנו רוצים לבטא, אבל לא באופן מנוסח, אלא כהתכוונות, כשאיפה, כמשהו שמבקש להתבטא החוצה. מתוך המשמעות המורגשת מגיעות מילים, והיא "יודעת" אם הן מדויקות לה או לא. אבל זה תהליך שיכול להיות מאיים בסביבה שמצפה לתשובות מיידיות ו"נכונות" – התשובה איננה מוכנה באופן מידי, נדרש תהליך של הנהרת המשמעות במילים שאינן ידועות מראש.

כל זה לגבי ביטוי משמעות החוצה. ומה לגבי הבנה – יצירת משמעות פנימית ממקור חיצוני?
ג'נדלין כותב: "ההבדל בין (למידה) "בערך" לבין (למידה) "ממש" מתייחס להשתתפות מסוימת של התחושות של האדם בתהליך הלמידה". במילים אחרות, כדי להבין "ממש" ולא רק "בערך", חשוב להרגיש ולחוש את מה שמנסים להבין. כלומר, הייחוד בהבנה משמעותית ולא שטחית בכך שהיא רוויה בתחושות ומסתמכת עליהן. למשל, בהקשר להבנת מושגים, ג'נדלין כותב: "ניתן לדעת ולהבין את משמעותו של מושג, רק אם "חשים" את המשמעות שלו. אם אין לנו משמעות מורגשת של מושג, אין לנו את המושג כלל – רק "רעש מילולי"." ילדים יודעים המון על מושגים כמו: שבר, פונקציה, אינסוף, אנרגיה, מהירות, כוח, שיווי משקל, אימפריה, מהפכה, חופש. מדובר בידע שנאסף מהקשרים שונים שבהם הם חיים, לאו דווקא הידע הספציפי שנדרש כדי לענות על תשובה של המורה. אבל זהו ידע שמחובר אליהם ויכול להיות משאב יקר ערך להבנה מעמיקה ורבת משמעות.

בפוסטים הבאים תוכלו למצוא דוגמאות נוספות והרחבה לרעיון של "משמעות מורגשת וידיעה גופנית":

חשבוניית עץ. לימוד חשבון מתנועת החיים

ללמוד (חשבון) מתוך תנועת החיים

במהלך התנסות עם ילד שילבתי היבטים של גישת למידה מתנועת החיים בתוך העיסוק ב"חשבון של בית-ספר". שילוב מאתגר – הלימוד בבית-ספר פועל על-פי תבניות שלמידה מתוך תנועת החיים שואפת לפרוץ. מה למדנו מתוך ההתנסות הזו?

קרא עוד »
להבין מתנועת החיים

להבין מתוך תנועת החיים

כמה פעמים ניסיתם להבין מושג, ממורה, מאדם אחר, מספר, והרגשתם שאתם מרפרפים, מבינים בערך, עוברים על הדברים באופן שטחי, אבל לא באמת יוצרים הבנה שמגיעה אל שכבות העומק? נתבונן ב"הבנה" דרך יישום שלושה רעיונות מתוך הפילוסופיה של ג'נדלין,

קרא עוד »

3- קצה הידיעה בציפייה אל החדש

השהיה בקצה שממנו ההמשך לא נודע. ההבדל בין שתי מערכות חשיבה – האחת,
שמסתמכת על מבנים, מושגים ותבניות קיימות ומארגנת אותם מחדש, והשנייה,
שמביאה אותנו למקום בו אנחנו תקועים, ורק חשים את הקצה שנובע בהמתנה להינשא קדימה אל מה שלא נודע עדיין.
בית-ספר פועל על-פי מערכת שנסמכת על מבנים, מושגים ותבניות קיימות ומארגנת אותם מחדש. למעשה, אין מקום לחידוש, וגם הלא נודע, אינו באמת כזה, כי הוא ידוע לאנשים אחרים. אין חדשנות של ממש. במקום זה, ג'נדלין מציע לחוש את קצה המובלע בקצה בו תקועים, תגובה שעוד לא מנוסחת ונולדת מתוך התהליך החי.

מה יקרה, למשל, אם נציע לילד להניח לרגע את ההגדרה הידועה של אנרגיה (למשל) ולשאול את עצמו: "למה אני מתכוון כשאני אומר אנרגיה?" סביר להניח שברגעים הראשונים יגיעו כל הדברים שהוא כבר יודע, דוגמאות, ציטוטים של הגדרות, כל אותם דברים שמגדירים את המרחב הידוע שעליו הוא צועד בביטחון יחסי ובו הוא משתמש באופן רגיל. עד שאין יותר, ונגמר לו מה לומר כאן הוא מגיע לקצה שבו מורגש משהו שרוצה להתבטא ולהביע איזושהי משמעות
לגבי מהי אנרגיה עבורו, אבל בינתיים הוא רק מורגש, תקוע במקום הזה. ואז לאט לאט יגיעו דימויים, תמונות, מחוות, מילים וחלקי משפטים. כל אלה יוכלו לעזור לו לבטא את הדבר החדש, שלא היה קודם, זה שמסביר למה הוא מתכוון כשהוא אומר אנרגיה. המילים והמשפטים שיגיעו ראשונים כפי הנראה לא יהיו מדויקים ויהיה עליו לנסות שוב ושוב, עד שיגיע משפט שיישא אותו קדימה.
האם נאפשר לילדים להיות תקועים במקום הזה ולשהות בו, כדי שמשהו חדש לגמרי יופיע? משהו שאולי לא נמצא בתכנית הלימודים, או בתכנון של המורה, ויחד עם זאת, הוא מרגש, מסעיר, ופותח דלתות להתפתחות, שהוא מהות התנועה קדימה בחיים?

בפוסטים הבאים תוכלו למצוא דוגמאות נוספות והרחבה לרעיון של "קצה הידיעה בציפיה אל החדש":

ליווי תהליכי למידה - שיעור פסנתר

ליווי תהליכי למידה – התנסויות ראשונות

איך להיות עם הילדה או הנערה וללוות אותה בתהליך שלה, מתוך תנועת החיים שלה? איך להיות הסביבה של הילדה שנושאת אותה קדימה? מחשבות ותובנות בעקבות ליווי ילדים בהתמודדותם עם לימודי חשבון תוך שימוש ברעיונות של למידה מתנועת החיים.

קרא עוד »
עמידה על הקצה

למידה מעבר לקצה

מה קורה כשמפנים תשומת לב למה שהתהליך מייצר בנו, וממתינים אל הצעד הבא שיביא אותנו למקומות שלא היה באפשרותנו לחזות קודם, ולהפצעת קצוות חדשים שלא ידענו שיכולים להתעורר בנו

קרא עוד »

סדנאות לאנשי חינוך: למידה מתנועת החיים הלכה למעשה

למידה מתנועת החיים – חוויה, חיבור, משמעות. סדנת חשיפה

הייתם רוצים ליצור שינוי כדי לראות ילדים נלהבים, מלאי חיוניות, מחוברים לעצמם ולחומר הלימוד?
כמה פעמים הרגשתם שאתם מפריעים לילדים במשהו אחר שהיו רוצים לעשות?
כמה פעמים הרגשתם שהילדים מתייחסים לחומר הלימוד כמשהו שנמצא "שם" – בספר, במחברת או אצלכם, והוא אינו חי בהם, לא מעורר בהם תשוקה?
כמה פעמים הרגשתם בהתנגדות מצד חלק מהתלמידים?
הסדנה מדברת בדיוק על זה ומציעה דרכים להסתכל על מצבים וליצור שינוי

לפרטים המלאים >>
עוצמה של גל גדול. חוויה, משמעות

למידה מתנועת החיים – הפוטנציאל לשנות. סדנת העמקה

יש רגעים שבהם אנחנו מרגישים פוטנציאל אמיתי לשנות, להתמיר את דרך ההסתכלות שלנו על חינוך, על למידה.
לרעיונות הפילוסופיים של פרופ' יוג'ין ג'נדלין שעומדים בבסיס גישת למידה מתנועת החיים, יש את הפוטנציאל הזה.
בואו נפעל למימוש הפוטנציאל הזה בסדנת עומק שתתבסס על הרעיונות הללו, על עיבוד וניתוח של דוגמאות אותנטיות ממצבי למידה, וכלים יישומיים למימוש עם ילדים.

לפרטים המלאים >>