אודותיי
נעים מאוד, אני ד“ר אורית פרנפס. חוקרת תהליכי למידה, מרצה, משחקת ברעיונות, ועושה כל שביכולתי לקידום ושיפור החינוך. אני בת-זוג לאיציק, אמא ל 3 בנות, שמהן למדתי ואני לומדת המון, על למידה, ובכלל.
למידה תמיד ריתקה אותי. גם מתוך התנסות אישית, וגם מתוך צפיה והנחיה של ילדים. תמיד היתה בי כמיהה ללמידה אחרת – חיה, מחוברת ומחלחלת לרבדי העומק של הלומד.
במסעי בשדה החינוך עברתי דרך הוראה במסגרות שונות, הכשרת מורים, פיתוח ויישום טכנולוגיה בחינוך, פיתוח תכניות לימודים ומחקר חינוכי. החיים הביאו אותי לארצות הברית לפרק בן שמונה שנים, שם שאבתי השראה רבה מהמנחה שלי לדוקטורט באוניברסיטת ברקלי, פרופסור אנדי דיססה, להתבוננות סקרנית בתהליכי למידה של ילדים, ואך טבעי היה לנוע אל עבר מחקר חינוכי והוראה במסדרונות האקדמיה.

במשך שנים חקרתי ולימדתי באוניברסיטת תל-אביב, ואחר-כך הצטרפתי כחברת סגל למחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, שם המשכתי לפתח ולחקור תהליכי למידה של ילדים בדגש על משמעות בלמידה. המחקר העיקרי שלי בשנותי האחרונות באקדמיה היה על חוויות למידה משמעותיות, והוא לווה בכתיבה בבלוג שזוכה עד היום להתעניינות מצד אנשי חינוך ואחרים.
במהלך שנת 2015 נפרדתי מהעולם האקדמי כדי לאפשר לעצמי לפגוש ולהתפתח בעולמות נוספים. במהלך השנים האחרונות למדתי התמקדות עם רונה רענן שפריר ועם ליאורה בר-נתן. במקביל לתהליך ההסמכה בהתמקדות, העמקתי בעולם הפילוסופי של יוג'ין ג'נדלין דרך קריאת ספרו המכונן "פרוסס מודל", אותו למדתי עם דנה גניהר-רז ועם דן שאכטר. בהמשך למדתי את פראקטיקת ה TAE (חשיבה בקצה הידיעה – Thinking At the Edge) של ג'נדלין, וליוויתי תהליכים באמצעות פראקטיקה זו. הלמידה וההתמחות שלי בתחומים אלה משפיעה באופן עמוק וטרנספורמטיבי על תפיסותי באופן כללי, ועל חיבורים עם עולם החינוך והלמידה. "למידה מתנועת החיים" ופיתוחים נוספים צמחו מתוך תהליך זה.
קורות חיים: עדכניים 2022 אקדמיים 2017