המילה ואני
איך אנחנו מקשרים מילה או מושג למשמעות שלו? איך אנחנו עושים את זה באופן טבעי כשאנחנו מדברים, כשאנחנו מסבירים מונחים שאנחנו מכירים ויש לנו בסיס חווייתי התנסותי לגביהם? ומה קורה בלמידה פורמאלית בבית-ספר?
פוסטים קודמים:
שנה טובה – שנת התחדשות
איך כותבים ברכה לשנה החדשה ולא ממחזרים שוב את מה שנהוג לכתוב? צללתי לעומק וגיששתי באפלה, והמתנתי לחדש, שלא כתבתי מעולם. וזה מה שיצא. בקצרה: שנה של התחדשות. מה זה אומר? תציצו בפנים ותקראו.
מצפן חינוכי אישי – קצת יותר מנאום מעלית
מצפן חינוכי אישי נולד במרץ 2021, ומאז החל ללכת ולפגוש עולם. המפגש עם העולם ביקש מאיתנו לנסח – מה זה מצפן חינוכי אישי, למה זה חשוב ומה מאפיין את המהלך שלו. רצינו להבהיר את כל אלה באופן פשוט ונגיש דיו, אבל גם נאמן למהות ולרעיונות העמוקים שבסיס מצפן חינוכי אישי.
הקשבה 'למצפן חינוכי אישי' – סדנה ראשונה עם צוות חינוכי
מצפן חינוכי אישי יוצא לדרך.
בתחילת החופש הגדול קיימנו סדנה ראשונה בת 10 שעות עם צוות מורים בבית-ספר על יסודי איזורי בעמק יזרעאל. הנכחנו את האפשרות של ניסוח מהות חינוכית של המשתתפים באמצעות פרקטיקות מתקדמות של הקשבה וניסוח משמעות בתוך קונטקסט צוותי, שיתופי ותומך. צעד חשוב לקראת הצעדים הבאים…
כשהאטה בחינוך פוגשת צעירים חסרי מנוח
כבר מזמן ברור לנו שיש להביא את בשורת ההאטה בחינוך לשערי האקדמיה. רשמים מסדנה על האטה בחינוך שנערכה עם סטודנטים להוראה במכללת אורנים. הסדנה כללה שלושה מפגשים שעסקו ברעיונות ועקרונות ההאטה, התנסויות בפרקטיקות האטה בחינוך ויישום בשטח.
מצפן חינוכי אישי – לחשוב מעבר לקצה הידיעה החינוכית
איך ממציאים את עצמינו מחדש אחרי משבר הקורונה? המצפן האמיתי נמצא אצלינו פנימה. הפוסט הזה מציע דרך חדשה שמסתמכת על פרקטיקת "חשיבה מעבר לקצה הידיעה" כדי לכוונן ולדייק תפיסות חינוכיות מתוך התבוננות והקשבה פנימה. פוסט ראשון בנושא.
למידה מתוך חירות
לכבוד פסח – מה חירות בשדה הלמידה?
הפרשנות שלי על-פי הפילוסופיה של ג'נדלין מתבססת על ההנחה שבני אדם (כמו גם יצורים חיים אחרים) מנביעים את צעדיהם הבאים מתנועת החיים שלהם. כך גם למידה. והאפשרות להנביע את הצעדים הבאים היא חירות.
על הלמידה – מה הסיפור של בית-ספר?
בית-ספר הוא מוסד מורכב שמגדיר מהי למידה. מהי למידה בית-ספרית. בדרך כלל זוהי אינה למידה מתנועת החיים, אבל משהו בכל זאת מניע אותה. לנוכח המחאה של ההורים והילדים בכיתות ז-י, בחנתי חוויות למידה מבית-ספר, וניסיתי לבדוק למה מתגעגעים הילדים?
צעדים נרמזים, צעדים מתהווים
איך הגעתי לכאן? האם ישבתי, דמיינתי, תכננתי ועשיתי והנה זה פשוט נוצר? זה אף פעם לא קרה ככה. זה לא קורה במהלך אחד ישיר, אלא בצעדים. כל צעד מוביל אל הלא נודע הבא. כך יצרתי קורסים, כך אני יוצרת סדנאות.
בלוגים, וטיפוח מעורבות לטווח ארוך
כיצד לתמוך בטיפוח מעורבות לטווח ארוך אצל ילדים. הדוגמה שבבסיס הפוסט היא עיסוק ארוך טווח בכתיבת בלוג על-ידי ילדים.
מעורבות בחוויה
משעמם לה ואין לה מה לעשות. היא מבקשת עזרה ודוחה כל הצעה.
מה קרה כשהזמנתי אותה לעשייה משותפת אתי, לא במילים, אלא בחוויה? איך נראית מעורבות בחוויה?
האור שבילד – סיפור לחנוכה
סיפור לחנוכה, וליום המורה, על למה חשוב לראות את האור בילדים שלנו, בתלמידים שלנו, וכמה זה משמעותי להתפתחות בחיים.
למידה ארוכת טווח
עיסוק ארוך טווח נותן הרבה משמעות ותחושת ערך לילד, ויוצר תחושה של המשכיות, של בית מוכר ונעים, של מקום להתפתח בו ולצמוח, מקור לביסוס יכולת, תחושת מסוגלות וגאווה. במיוחד עכשיו. מחשבות על תהליכי למידה ארוכי טווח ואיך מאפשרים אותם.
