מעורבות בחוויה
משעמם לה ואין לה מה לעשות. היא מבקשת עזרה ודוחה כל הצעה.
מה קרה כשהזמנתי אותה לעשייה משותפת אתי, לא במילים, אלא בחוויה? איך נראית מעורבות בחוויה?
פוסטים קודמים:
האור שבילד – סיפור לחנוכה
סיפור לחנוכה, וליום המורה, על למה חשוב לראות את האור בילדים שלנו, בתלמידים שלנו, וכמה זה משמעותי להתפתחות בחיים.
למידה ארוכת טווח
עיסוק ארוך טווח נותן הרבה משמעות ותחושת ערך לילד, ויוצר תחושה של המשכיות, של בית מוכר ונעים, של מקום להתפתח בו ולצמוח, מקור לביסוס יכולת, תחושת מסוגלות וגאווה. במיוחד עכשיו. מחשבות על תהליכי למידה ארוכי טווח ואיך מאפשרים אותם.
60 שניות על האטה בחינוך
כנס פרקטיקות של האטה בחינוך התקיים באמצע אוקטובר 2020. בפוסט הזה אני מביאה את ה"פיץ'" שלי על האטה בחינוך כפי שהבאתי אותו בכנס, בפאנל המרכזי. והפעם – בשבח המינימליזם – ב- 60 שניות.
למידה מרחוק – מתנועת החיים
למדנו דבר אחד או שניים מאז הסגר הראשון. אבל עם יד על הלב, קשה לומר שפיצחנו את חידת הלמידה מרחוק. איך יוצרים לילדים מרחוק סביבה שתאפשר להם למידה נלהבת, מלאת עניין, משמעותית, מחוברת למקום שבו הם נמצאים? ועוד מרחוק?
תתארו לכם חינוך איטי
בחצי שנה האחרונה אני עוסקת בחינוך איטי, ומבחינתי הוא די מתערבב עם "למידה מתנועת החיים". בפוסט הזה אני מנסה לדמיין, לתאר לעצמי, איך אני רואה חינוך איטי, בפועל.
מבידוד לשחרור – להניח לתנועת החיים לזרום
מה קרה כשילדה קטנה (7) נכנסת לבידוד, ואמא עסוקה בוקר שלם ולא זמינה לשעשע אותה? פוסט שמדבר על דיסוננסים – מה קורה שהולכים כנגד הדפוסים של השקעה, של שליטה, של קידום. מה האפקט של סביבה מאטה?
מה להאטה ולחינוך?
מה לחינוך והאטה? מה זה אומר ללמוד לאט? למה זה חשוב? איך עושים את זה? מהו חינוך איטי?
הרעיונות הללו מהדהדים אצל אנשי חינוך רבים. בחודשים האחרונים מתרחשים מפגשים, נכתבים מאמרים. קצת מזה בפוסט. התחלות.
איך עושים חופש?
חופש גדול בתקופת הקורונה. בתוך כל אי הוודאות שאנחנו חיים בה, החופש הגדול כבר כאן. הילדים בבית, ונכון שהתרגלנו כבר מימי הסגר, אבל הילדים זקוקים לחופש אמיתי. איך עושים להם חופש?
איך שרדנו את הסגר? מקצבים של חופש כפוי
פוסט רפלקטיבי על כמה דברים שלמדתי משהות עם בתי הקטנה בבית מהרגע שהופסקו הלימודים בבית-הספר מחמת משבר הקורונה, ועד החזרה הזהירה של כיתות א-ג לבתי-הספר.
רוטינות וחזרתיות
פעם חששתי שרוטינות יוצרות שגרה משעממת, וחשוב ליצור שינוי מתמיד וחידושים. אבל דווקא ההתנסויות שלי עם ילדים, והתבוננות בפעילויות בחיים הביאה לכמה תובנות מעניינות.
בשבח המשמעת העצמית והחיצונית
משמעת חיצונית בדרך כלל נתפסת כשלילית. אבל חקירה נוספת מראה שגם משמעת חיצונית יכולה מאד לתמוך בתהליכי למידה. מתי משמעת חיצונית תומכת בלמידה, ומתי היא יוצרת למידה כפויה מבחוץ?
אנטומיה של חופשה
שיטוט ללא מטרה על החוף, הקפצת אבנים במים, נדנוד עדין בערסל, קריאה, שיחה, שכשוך במים. בסביבה הכל כך פשוטה ונקייה. היתה הרגשה שתנועת החיים מכיילת את עצמה, לומדת מחדש את עצמה באופן מזוכך, להיות מדויקת לעצמה.
