בית-הספר השכונתי שפירא
בית ספר ציבורי שמממש רעיונות של חיבור למקום, לסביבה ולקהילה, למידה מהחיים עצמם, של שיתוף הורים ומשפחות, ושל פדגוגיה מבוססת מקום. בית-הספר ממוקם בשכונת שפירא (אפשר לנחש…) בדרום תל-אביב.
פוסטים קודמים:
בית-ספר ממלכתי יסודי בסלעית
בית-ספר יסודי שהוקם לפני כ- 6 שנים לילדי היישוב. בית-הספר הוקם כבית-ספר ייחודי, והוא היסודי היחיד ביישוב. לאחרונה נכנס בית הספר למשכנו החדש והמעוצב בהתאם לתפיסה החינוכית שגובשה ע"י צוות מבית הספר ומתושבי היישוב, ונשענת על התפיסה המונטסורית-דמוקרטית.
סיור בית ספר: בית חינוך קהילתי גאולה
סיור שני: בית ספר תיכון בלב תל אביב. ייחודיותו היא בכך שהוא מאפשר הזדמנות יוצאת דופן לתלמידים שהתקשו להצליח בתיכונים גדולים – ולהעניק להם חוויות של הצלחה, הגעה לתעודת בגרות, לאתר ולממש תחומי עניין וחוזק אישיים ולהשתייך למסגרת תומכת המקדמת את תלמידיה.
הבוסתן – בית חינוך בתנועה
סיור ראשון יוצא לדרך: בית הספר הנודד בין מרחבי למידה שונים, אתרים היסטוריים, ציבוריים וקהילתיים, המאפשרים למידה מבוססת מקום. התנועה מעודדת גמישות, התמודדות עם אי ודאות וסתגלנות.
לבית-הספר מאפיינים רבים המזכירים בית-ספר דמוקרטי. מוטיב ה"נדידה" והארעיות מוסיפים לו ממדים נוספים.
המילה ואני
במסגרת פיתוח רעיון ללימוד פיזיקה עם יותר משמעות וחיבור, רונית דיאמנט, מורה לפיזיקה, ואני מפתחות תכנית בשם: "פיזיקה מורגשת".
הפוסט הזה מניח את היסודות הפילוסופיים מאחורי "פיזיקה מורגשת". איך אנחנו מקשרים מילה או מושג למשמעות שלו? איך אנחנו עושים את זה באופן טבעי כשאנחנו מדברים, כשאנחנו מסבירים מונחים שאנחנו מכירים ויש לנו בסיס חווייתי התנסותי לגביהם? ומה קורה בלמידה פורמאלית בבית-ספר?
בקרוב נתאר כאן התחלות של יישום התכנית עם תלמידי תיכון.
שנה טובה – שנת התחדשות
איך כותבים ברכה לשנה החדשה ולא ממחזרים שוב את מה שנהוג לכתוב? צללתי לעומק וגיששתי באפלה, והמתנתי לחדש, שלא כתבתי מעולם. וזה מה שיצא. בקצרה: שנה של התחדשות. מה זה אומר? תציצו בפנים ותקראו.
מצפן חינוכי אישי – קצת יותר מנאום מעלית
מצפן חינוכי אישי נולד במרץ 2021, ומאז החל ללכת ולפגוש עולם. המפגש עם העולם ביקש מאיתנו לנסח – מה זה מצפן חינוכי אישי, למה זה חשוב ומה מאפיין את המהלך שלו. רצינו להבהיר את כל אלה באופן פשוט ונגיש דיו, אבל גם נאמן למהות ולרעיונות העמוקים שבסיס מצפן חינוכי אישי.
הקשבה 'למצפן חינוכי אישי' – סדנה עם צוות חינוכי
מצפן חינוכי אישי יוצא לדרך.
בתחילת החופש הגדול קיימנו סדנה ראשונה בת 10 שעות עם צוות מורים בבית-ספר על יסודי איזורי בעמק יזרעאל. הנכחנו את האפשרות של ניסוח מהות חינוכית של המשתתפים באמצעות פרקטיקות מתקדמות של הקשבה וניסוח משמעות בתוך קונטקסט צוותי, שיתופי ותומך. צעד חשוב לקראת הצעדים הבאים…
כשהאטה בחינוך פוגשת צעירים חסרי מנוח
כבר מזמן ברור לנו שיש להביא את בשורת ההאטה בחינוך לשערי האקדמיה. רשמים מסדנה על האטה בחינוך שנערכה עם סטודנטים להוראה במכללת אורנים. הסדנה כללה שלושה מפגשים שעסקו ברעיונות ועקרונות ההאטה, התנסויות בפרקטיקות האטה בחינוך ויישום בשטח.
מצפן חינוכי אישי – לחשוב מעבר לקצה הידיעה החינוכית
איך ממציאים את עצמינו מחדש אחרי משבר הקורונה? המצפן האמיתי נמצא אצלינו פנימה. הפוסט הזה מציע דרך חדשה שמסתמכת על פרקטיקת "חשיבה מעבר לקצה הידיעה" כדי לכוונן ולדייק תפיסות חינוכיות מתוך התבוננות והקשבה פנימה. פוסט ראשון בנושא.
למידה מתוך חירות
לכבוד פסח – מה חירות בשדה הלמידה?
הפרשנות שלי על-פי הפילוסופיה של ג'נדלין מתבססת על ההנחה שבני אדם (כמו גם יצורים חיים אחרים) מנביעים את צעדיהם הבאים מתנועת החיים שלהם. כך גם למידה. והאפשרות להנביע את הצעדים הבאים היא חירות.
על הלמידה – מה הסיפור של בית-ספר?
בית-ספר הוא מוסד מורכב שמגדיר מהי למידה. מהי למידה בית-ספרית. בדרך כלל זוהי אינה למידה מתנועת החיים, אבל משהו בכל זאת מניע אותה. לנוכח המחאה של ההורים והילדים בכיתות ז-י, בחנתי חוויות למידה מבית-ספר, וניסיתי לבדוק למה מתגעגעים הילדים?
צעדים נרמזים, צעדים מתהווים
איך הגעתי לכאן? האם ישבתי, דמיינתי, תכננתי ועשיתי והנה זה פשוט נוצר? זה אף פעם לא קרה ככה. זה לא קורה במהלך אחד ישיר, אלא בצעדים. כל צעד מוביל אל הלא נודע הבא. כך יצרתי קורסים, כך אני יוצרת סדנאות.
