
The living body is what continues
The living body is the process that continues when a particular process stops. A separation is created between the process that has stopped and another process that continues.

The living body is the process that continues when a particular process stops. A separation is created between the process that has stopped and another process that continues.

Chapter 3 of A Process Model presents the idea of the stoppage. It addresses what happens when a process comes to a halt—when something is missing and does not allow the process to continue. The food does not arrive and we remain hungry; the breath is stopped; or a story is cut off when we are right in the middle of it…

“What does the implying want?”
It “wants,” asks, strives, hints, strives for something that has not yet occurred. But does it want a specific thing? What are the relations between the implying and the occurring? It is with these particular relations that this post is concerned.

In this chapter, Gendlin introduces two important concepts: implying and occurring, which drive the life process and give rise to a new formulation of time.

אחד ההיבטים הייחודיים של המודל הוא שינוי הפרדיגמה. הוא מאתגר את החשיבה הרגילה שלנו במובן שהרעיונות הבסיסיים שלו הם "מעבר להגיוני".
החלק הזה הוא אתנחתא רפלקטיבית שמתבוננת בדרך הייחודית של יצירת המודל, ומאפייניו.

אתם חוזרים הביתה מיום עבודה מעייף, ואתם מאד רעבים. בדרך אתם מדמיינים את הארוחה שתאכלו, המקלחת שאחריה, והמנוחה. אתם מגיעים הביתה… וכאן דמיינו 3 סיטואציות

בגוף יש בו זמנית הרבה סטופג'ים, הרבה תהליכים שמפסיקים וחוזרים, כל אחד בזמן אחר, והרבה תהליכים שמפסיקים כל אחד מזמן אחר.
הגוף השלם, כפי שהוא עכשיו, עם הסטופג'ים שבו, מופיע עכשיו עם התהליכים שבו, בשלמות אחת. בפוסט הזה נבין את המשמעות של תהליכים השזורים זה בזה ומתואמים אחד עם השני

הבדלים בין הפרדיגמה הקיימת לפרדיגמת ההתהוות, דרך אחד ההיבטים, דרך דוגמה מוכרת לכולנו – התמודדות עם היתקעות בפקק תנועה.

על מטרות רחוקות וצעדים קטנים. בפרדיגמה הקיימת אנו פועלים להשגת מטרות ושאיפות, שפעמים רבות מוכתבות על ידי החברה שסביבנו כאינדיקציה להצלחה. פרדיגמת ההתהוות מלמדת אותנו להיות קשובים למה שנוכח עכשיו ולהנביע את הצעד הבא מתוך כך.

הגוף החי הוא התהליך שממשיך, כשתהליך מסויים נעצר. נוצרת הפרדה בין התהליך שנפסק לבין תהליך אחר שממשיך.

פרק 3 בספר פרוסס מודל מציג את רעיון הסטופג'. מה קורה שתהליך נפסק ומשהו חסר ולא מאפשר לתהליך להמשיך. האוכל לא מגיע ואנחנו נשארים רעבים, עצירה של הנשימה, או קטיעה של סיפור כשאנחנו ממש באמצע…

מה פשר השאלה: "מה רוצה האימפליינג?" האימפליינג "רוצה", מבקש, שואף, רומז, רעב למשהו… משהו שעדיין לא התרחש. אבל כשהאימפליינג "רוצה", האם הוא רוצה דבר מסויים? יש יחסים מאד מסויימים ולא מובנים מאליהם בין האימפליינג לבין האוקורינג וביחסים המסויימים הללו בין האימפליינג לאוקורינג יעסוק הפוסט הזה.
הירשמו לדף המקצועי בפייסבוק
יש שם תכנים ארוזים בקופסאות קטנות ונגישות ועדכונים ממני.
מעניין אתכם? הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים, פוסטים חדשים ותכנים מעניינים אחת לכמה שבועות. המייל שלכם יישאר חסוי.
© כל הזכויות שמורות לד”ר אורית פרנפס, למידה מתנועת החיים. אין לעשות שימוש בכל או בחלק מתוכן האתר ללא אישור מראש בכתב.

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.