רעיון ראשון: צעד קדימה מתנועת החיים
ג'נדלין טבע את המושג "implying" ואחד התרגומים החופשיים שלו הוא "תנועת חיים". תנועת החיים היא מה ששואף בגוף החי ומבקש לנוע הלאה, לעשות צעד קדימה, בכל מצב חיים. תנועת החיים מנביעה את הצעדים הבאים של תהליך החיים – צמא מבקש רוויה, רעב מחפש שובע, פרץ אנרגיה מחפש פורקן. כך גם סקרנות מבקשת מענה, אתגר מחפש פתרון ושאיפה לביטוי מבקשת יצירה. למידה, כמו תהליכי חיים אחרים, היא תהליך המונע מכוח החיים, מתנועתם ומשאיפתם קדימה. החיים עצמם, יוצרים את הדחף להתקדם, להתפתח וללמוד (חישבו על-תינוק המנסה לזחול, או על פעוט שלומד ללכת).
דוגמה – תינוקת לומדת לעמוד במיטה
תינוקת יושבת במיטתה. היא מותחת את ידיה להיאחז בשריגי המיטה. מידי פעם היא מתרוממת מעט, כמעט עומדת ואז נופלת. אבל היא לא מתייאשת. מנסה שוב, ונופלת. ועוד פעם…
בפעם הראשונה שבה היא נאחזת בשפת המיטה וזו מאפשרת לה להתרומם עוד מעט, היא חשה את גופה מתוח, מיוצב על-ידי המיטה ומרחב הראיה שלה נפתח כפי שלא היה קודם. תנועת החיים שאפה למעלה, אבל התרחשות העמידה במיטה היא חדשה. עכשיו, כשהיא שם, התחושה מפתיעה, רעננה, והיא פותחת אפשרויות כאלה שלא היו קודם. תנועת החיים נישאה קדימה וצעד חדש לגמרי התרחש. מעתה והלאה התינוקת תגיע למצב הזה שוב ושוב.
דוגמה – אהה!
הילד לא מבין משהו. זה מטריד אותו, זה לא מסתדר לו, הוא רוצה להבין (יש בו תנועת חיים להבין). אנחנו, הורים, או מורים, ניגשים לעזור. אנחנו מסבירים בדרך אחת, והילד מהנהן, עיניו מזוגגות, הוא נראה לא מרוצה, עדיין מוטרד. אין נשיאה קדימה. תנועת החיים עדיין שם, מבקשת איזשהו הסבר, לא ברור איזה. אנחנו מנסים הסבר אחר, הילד מוקיר את מאמצינו ואומר: "כן, כן" אבל די ברור לנו – תנועת החיים לא זזה, היא מבקשת עדיין את אותו הדבר. ואז עולה בנו הסבר נוסף, ואור קלוש נדלק בעיניו של הילד, אנחנו מנהלים אתו דיאלוג, ואחרי מספר דקות הילד קורא: "אהה! עכשיו הבנתי", וגם מוסיף את ההסבר במילים שלו, חיוך של רווחה על פניו. תנועת החיים ששאפה להבין, נישאה קדימה.
כשאנו קשובים ופועלים מתוך תנועת החיים, אנחנו פועלים לקראת משהו שאיננו עדיין, לקראת הדבר אליו תנועת החיים שואפת שלא נמצא עכשיו. כאשר יגיע משהו וישא את תנועת החיים קדימה, רק אז נוכל לומר שזה הדבר אליו שאפה תנועת החיים, והוא אשר נשא אותה קדימה אל הצעד הבא שלה.
יישומים של רעיון 'צעד קדימה מתנועת החיים'
תתארו לכם חינוך איטי
בחצי שנה האחרונה אני עוסקת בחינוך איטי, ומבחינתי הוא די מתערבב עם "למידה מתנועת החיים". בפוסט הזה אני מנסה לדמיין, לתאר לעצמי, איך אני רואה חינוך איטי, בפועל.
בשבילי הלמידה – בתי-ספר מעוררי מחשבה והשראה
למידה מתנועת החיים היא למידה חיה, ערנית, מחוברת, נלהבת ומשמעותית.
הדס שדות ואני מחפשות בתי-ספר שבהם מתרחשת למידה כזו. אז החלטנו לצאת למרחבים.
בכל שבועיים אנחנו מסיירות בבית-ספר אחר, ומזמינות איתנו נשות ואנשי חינוך שרוצות להצטרף. אנחנו מסיירות לבתי-ספר שמעניינים אותנו – כאלה שהם מעוררי מחשבה והשראה. כאלה שבהם ילדים מונעים מתוך עניין וסקרנות, תשוקה והנעה פנימית. חיוניות וחדווה. כאלה שילדים ומורים אוהבים להיות בהם, ושהם ממלאים אותם במשמעות. מסע מרתק.
האטה בחינוך
אחת ההשתמעויות של 'למידה מתנועת החיים' היא שתהליך הלמידה נובע מהמקצבים הפנימיים של הילד. החיבור נוצר אל 'תנועת ההאטה', ומשם גם למיקה דפני ולד"ר ענת שפירא לביא – ויחד התחלנו להוביל תחום חדש: "האטה בחינוך".
החיבור בין עולם החינוך לבין עקרונות תנועת ההאטה נוצר במטרה להחזיר את הלמידה למקומה הטבעי והמשמעותי, ולאפשר נחת והעמקה בלמידה לאנשי חינוך ולתלמידים כאחד.
המטרה היא לקדם תפיסות ופרקטיקות של האטה בשדה החינוך בישראל ולהוביל שינוי חינוכי-תרבותי, שיאפשר לנשות ולאנשי חינוך, ולמערכת החינוכית כולה, לשלב עקרונות של חינוך איטי באופן מקדם ומיטיב.
רעיון 'צעד קדימה מתנועת החיים' בבלוג (פוסטים נבחרים):
תתארו לכם חינוך איטי
בחצי שנה האחרונה אני עוסקת בחינוך איטי, ומבחינתי הוא די מתערבב עם "למידה מתנועת החיים". בפוסט הזה אני מנסה לדמיין, לתאר לעצמי, איך אני רואה חינוך איטי, בפועל.
ליווי תהליכי למידה
ליווי של תהליכי למידה הוא ריקוד עדין עם תנועת החיים של הילד. איך להיות שם כשתנועת החיים תקועה? איך להבחין בתנועה הזורמת ולא להפריע לה להתרחש? איך לזהות למה היא זקוקה כדי לנוע והתקדם? הפוסט הזה מציע דוגמה ומנתח אותה.
צעד אחד בתנועת החיים
תנועת החיים מנביעה את הצעד הבא, היא שואפת אליו, מחפשת דרכים אליו, אך כל עוד הצעד הבא לא התרחש עדיין, היא אינה יודעת מה הוא יהיה. הפעם אני בוחנת את האופן שבו מתרחש הצעד הבא שמנביעה תנועת החיים, בלמידה ובכלל.
למידה מתנועת החיים
למידה, כמו תהליכי חיים אחרים, היא תהליך המונע מכוח החיים, מתנועתם ומשאיפתם קדימה. בעוד שזה ניכר אצל תינוקות וילדים קטנים, נראה שמשהו משתנה כאשר ילדים נכנסים למערכת לימוד פורמאלית.
