בית-ספר הוא מוסד מורכב שמגדיר מהי למידה. מהי למידה בית-ספרית. בדרך כלל זוהי אינה למידה מתנועת החיים, אבל משהו בכל זאת מניע אותה. לנוכח המחאה של ההורים והילדים בכיתות ז-י, בחנתי חוויות למידה מבית-ספר, וניסיתי לבדוק למה מתגעגעים הילדים?
לפעמים, כשאני מאד עסוקה במשהו, אני יכולה לשכוח את עצמי לגמרי. יש שם חדווה גדולה. זו מנהרת המעורבות. אני מתבוננת בקבוצת ילדים שאני פוגשת בכל שבוע. אני מחפשת את אותם רגעים שבהם הם נשאבים אל תוך מנהרת המעורבות ושוכחים עצמם בתוכה. מה קורה שם?
שתי דרכים ללמוד, לחשוב, להבין: האחת, לארגן מחדש מושגים ישנים ומוכרים השנייה, לעמוד בנקודה שבה אנו תקועים, היכן שמורגשת תחושה שיש שם עוד מה שרוצה
מה קורה כשמפנים תשומת לב למה שהתהליך מייצר בנו, וממתינים אל הצעד הבא שיביא אותנו למקומות שלא היה באפשרותנו לחזות קודם, ולהפצעת קצוות חדשים שלא ידענו שיכולים להתעורר בנו
תנועת החיים מנביעה את הצעד הבא, היא שואפת אליו, מחפשת דרכים אליו, אך כל עוד הצעד הבא לא התרחש עדיין, היא אינה יודעת מה הוא יהיה. הפעם אני בוחנת את האופן שבו מתרחש הצעד הבא שמנביעה תנועת החיים, בלמידה ובכלל.
למידה, כמו תהליכי חיים אחרים, היא תהליך המונע מכוח החיים, מתנועתם ומשאיפתם קדימה. בעוד שזה ניכר אצל תינוקות וילדים קטנים, נראה שמשהו משתנה כאשר ילדים נכנסים למערכת לימוד פורמאלית.
הירשמו לדף המקצועי בפייסבוק
יש שם תכנים ארוזים בקופסאות קטנות ונגישות ועדכונים ממני.
מעניין אתכם? הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים, פוסטים חדשים ותכנים מעניינים אחת לכמה שבועות. המייל שלכם יישאר חסוי.
© כל הזכויות שמורות לד”ר אורית פרנפס, למידה מתנועת החיים. אין לעשות שימוש בכל או בחלק מתוכן האתר ללא אישור מראש בכתב.
הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.
