הגוף החי הוא התהליך שממשיך (התהליך שלא נעצר)
הגוף החי הוא התהליך שממשיך, כשתהליך מסויים נעצר. נוצרת הפרדה בין התהליך שנפסק לבין תהליך אחר שממשיך.
פוסטים שעוסקים ומדגימים רעיון פילוסופי. אם יש יישום, הוא רק בשוליים
הגוף החי הוא התהליך שממשיך, כשתהליך מסויים נעצר. נוצרת הפרדה בין התהליך שנפסק לבין תהליך אחר שממשיך.
פרק 3 בספר פרוסס מודל מציג את רעיון הסטופג'. מה קורה שתהליך נפסק ומשהו חסר ולא מאפשר לתהליך להמשיך. האוכל לא מגיע ואנחנו נשארים רעבים, עצירה של הנשימה, או קטיעה של סיפור כשאנחנו ממש באמצע…
לתשומת לב: כל מה שכתבתי כאן הוא פרי של שנים רבות של לימוד וקריאות חוזרות של ספרו של ג'נדלין – A Process Model. עם זאת, הכתוב נובע מלמידה והבנה
בכל תחומי החיים, אפשר לשים לב שתנועת חיים מניעה תהליכי חיים – צמא מבקש רוויה, רעב שואף לשובע, כאב מבקש מזור, עייפות שואפת למנוחה, שיעמום מבקש עניין, סקרנות מבקשת גילוי, וכן הלאה. בפרק הזה ג'נדלין מציג שני מושגים חשובים: אימפליינג ואוקורינג, שמניעים את תהליך החיים, ומנביעים ניסוח חדש של זמן.
סביבה נוצרת (סביבה #3) בתהליך החיים שלנו באינטראקציה בין הגוף שלנו לסביבה. התהליך המשותף של הגוף והסביבה יוצרים את סביבה #3 – סביבה נוצרת מתהליך החיים ובתוכה אנחנו ממשיכים את תהליך החיים
פרק 1 בספר פרוסס מודל נקרא גוף וסביבה (גוףסביבה). ג'נדלין מציג ארבע סביבות – סביבת הצופה (En1), ועוד 3 סביבות שהוא מפתח – En2, En3, En4. הפוסט הזה מציג את סביבת הצופה – En1 ואת סביבת En2 שבה גוף וסביבה הם מאורע אחד.
הספר A Process Model הוא הספר האחרון שכתב פרופ' יוג'ין ג'נדלין. הוא יוצר מודל אחר להבנת החיים. הוא מתייחס ל"חידת החיים" באופן חדש, שיוצר בהירות ותובנות על תהליכי חיים.
הפרדיגמה הקיימת ופרדיגמת ההתהוות מודגמות על-ידי שני פוסטים בפייסבוק שמדגישים הבדלים בין שתיהן.
ג'נדלין לא רק מציג רעיונות חדשים, אלא יוצר פרדיגמה חדשה. איננו תופסים את המציאות כפי שהיא – אלא דרך משקפיים מסויימים. ג'נלדין מצביע על פרדיגמה חדשה – אנחנו מכנות אותה פרדיגמת ההתהוות.
מחשבות על אינטליגנציה מלאכותית לעומת אינטליגנציה אנושית. כמה מילים מעודדות. ולמה ChatGPT לא יכול לעשות "חשיבה בקצה הידיעה"
המאמר הזה עוסק בתחושה שיש ידיעה משמעותית שרוצים לבטא החוצה, אבל היא מעורפלת עדיין ולא ברור איך לבטא אותה. בהנחה שחשוב לנו לנסח את הידיעה הזו, להבהיר אותה ולדייק אותה – איך עושים את זה?
במסגרת פיתוח רעיון ללימוד פיזיקה עם יותר משמעות וחיבור, רונית דיאמנט, מורה לפיזיקה, ואני מפתחות תכנית בשם: "פיזיקה מורגשת".
הפוסט הזה מניח את היסודות הפילוסופיים מאחורי "פיזיקה מורגשת". איך אנחנו מקשרים מילה או מושג למשמעות שלו? איך אנחנו עושים את זה באופן טבעי כשאנחנו מדברים, כשאנחנו מסבירים מונחים שאנחנו מכירים ויש לנו בסיס חווייתי התנסותי לגביהם? ומה קורה בלמידה פורמאלית בבית-ספר?
בקרוב נתאר כאן התחלות של יישום התכנית עם תלמידי תיכון.
הירשמו לדף המקצועי בפייסבוק
יש שם תכנים ארוזים בקופסאות קטנות ונגישות ועדכונים ממני.
מעניין אתכם? הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים, פוסטים חדשים ותכנים מעניינים אחת לכמה שבועות. המייל שלכם יישאר חסוי.
© כל הזכויות שמורות לד”ר אורית פרנפס, למידה מתנועת החיים. אין לעשות שימוש בכל או בחלק מתוכן האתר ללא אישור מראש בכתב.
הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.