לתשומת לב: כל מה שכתבתי כאן הוא פרי של שנים רבות של לימוד וקריאות חוזרות של ספרו של ג'נדלין – A Process Model. עם זאת, הכתוב נובע מלמידה והבנה שלי, ואינו בהכרח מבטא עוד רבדים בכתיבתו של ג'נדלין. הכתוב נועד להנגיש ולתמוך בהבנה של רעיונות מורכבים וחדשניים, אבל הוא לא מחליף קריאה במקור, ספרו של ג'נדלין.
"In the seemingly infinite richness of the unborn
something may happen which has not yet,
and will then be definable
in terms of the process in which it participates" (APM, p.7)
בתוך מה שנראה העושר האינסופי של מה שעדיין לא נולד, משהו עשוי לקרות אשר עדיין לא קרה, ואז יוכל להיות מוגדר על-ידי התהליך שבו הוא משתתף.
המשפט הזה שבו ג'נדלין מתאר את סביבה #0 נשמע כמו לקוח מאיזור דמדומים.
סביבה #0 היא הסביבה שמפתיעה אותנו, זו שאף פעם לא היתה כאן, ולא יכולנו אפילו לדמיין אותה, ואז היא מגיעה ומשנה את תהליך חיינו באופן טרנספורמטיבי.
כזו, למשל, היתה מגפת הקורונה.
דוגמה לסביבה שעדיין לא – מגפת הקורונה
אף אחד לא יכול היה לדמיין אותה. היא לא קרתה לאף אחד קודם. גם "הצופה" הכל יכול לא ראה את הקורונה מגיעה.
This has never happened and is not now any creature's En, not even the spectator's.
והנה היא כאן, 2020. מגיעה משום מקום, וכשהיא כאן היא מוגדרת על-ידי תהליכי החיים, שאינם מפסיקים, רק משתנים. משתנים מאד. באופן טרנספורמטיבי.
התמונות הללו מספרות חלק מסיפור הטרנספורמציה של תהליכי החיים שלנו – כיצד En#0 הפכה ל En#2 שלנו ושינתה את תהליך החיים:
מימין לשמאל לאורך השורות ומלמעלה למטה:
1. אל תוך שגרת החיים נכנסו מיומנויות חדשות, עם הצורך לנקות את הבית ללא עזרה חיצונית.
2. הסגר מונע מאנשים להיפגש זה עם זה, וטיולים עצמאיים בטבע הופכים לפופולריים גם בימי חול.
3. חסרונו של בית-ספר יוצר תופעה של הורים מפתחים, ממציאים, מאמצים פעילויות יצירתיות לילדים.
4. הטבע פורץ ומשגשג במלוא עוזו, לאחר חודשים של הסתגרות בני האדם.
5. הסגר מונע מאנשים לחגוג ליל סדר כבשנים עברו והמשפחה הגרעינית יוצרת גירסה אינטימית וחדשה לסדר פסח.
6. ההסתגרות בבתים ובחצרות הפרטיות גורם לילדים לגלות אפשרויות חדשות בסביבתם הקרובה.
7. הזום הופך ל"סביבת המחיה" העיקרית לבני אדם, גדולים כקטנים. אפשרויות חדשות ויצירתיות לשימוש בכלי מתגלות ומומצאות מידי יום.
8. עיצובים מיוחדים ומגוונים של מסכות קורונה הופכים לחלק חשוב מצו האופנה.
הקורונה שמעולם לא היתה כאן קודם. היא הפתיעה אותנו (En#0), ואז השתלבה בתהליך חיינו (En#2) והביאה ליצירת טרנספורמציות בהיבטים רבים של חיינו (En#3).
דוגמאות נוספות לסביבה #0
סביבה #0, לא היתה קודם, ואז הגיעה והפתיעה, והשפיעה על תהליך החיים ושינתה אותה.
Something may someday affect the life process and be En#2, but is not now.
הנה כמה דוגמאות לסביבה #0. אפשר לבחון לכל דוגמה: האם לא היתה קודם? כיצד הגיעה והפתיעה? כיצד השתלבה בתהליך החיים ושינתה אותו?
- שינויי אקלים קיצוניים
- שינויים בסביבה הימית
גם אנחנו יכולים לשנות את הסביבה וליצור סביבה #0:
- המהפכה התעשייתית
- מהפכת המידע
- AI
- יצירת האפשרות לטוס
- ניווט בוייז
לסיכום
ג'נדלין מזכיר לנו שיש הפתעות, שאנחנו לא חיים רק בעולם מוכר, ושינויים גדולים יכולים להגיע מ"שום מקום" ולהפוך לסביבה #2 שלנו. שלא נרגיש נוח מידי במה שאנחנו יודעים, במה שאנחנו רגילים, כי בכל רגע יכול להגיע משהו חדש ולהפוך את עולמינו, או היבטים בעולמנו. והחיים ממשיכים. החיים ממשיכים אל תוך סביבה #0, שהופכת לסביבה #2, ויוצרת #3. כמה מגוון, כמה שונות בתהליך הזה. כמה התפתח העולם סביבנו, כמה אנחנו התפתחנו במהלך תקופת מגפת הקורונה…
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת
7 תגובות
אני כנראה מפספסת משהו באמירה הזאת, כי אני לא מבינה מה המיוחד בה.
זה נראה לי כמעט טריוויאלי – כי כל מה שלא קרה עד הרגע, ועכשיו קרה, הוא בעצם סביבה0#, לא? כולל שנייה לפני שכתבתי את המשפט הזה (שקודם לא קרה, ואז כשכתבתי אותו, כן קרה). וגם המשפט הזה. וגם זה. וגם…
אני, לפחות כרגע, מבינה את סביבה0# ככלל הפוטנציאלים, המקום שבו הכול אפשרי, וברגע שאחד מהפוטנציאלים האלה מתממש, הוא כאילו "יורד" אל תוך המציאות וזורם בחיים שלנו, בסביבות שלנו וכך הלאה.
בעצם, כל סביבה1# וכל סביבה2# היו פעם סביבה0#.
לא? {:
אילה, תודה, אלה מחשבות מקדמות, שמאפשרות לדייק את הרעיון.
מה שאת מתארת – מה שלא קרה עד הרגע ועכשיו קרה – זה תיאור מצויין של תהליך החיים. בפרק 2 נעמיק בזה – כל דבר שקורה משנה את תנועת החיים.
סביבה #0 היא כמו הקרקע עליה אנחנו דורכים, האוויר שאנחנו נושמים, הפלטפורמות שהן באינטראקציה עם הגוף שלנו. כמו גוף-סביבה #2, סביבה 0# משפיעה על תהליך החיים והופכת לגוף-סביבה #2.
אני לא בטוחה למה את מתכוונת ב"המקום שבו הכל אפשרי" – איפה ב"מגפת הקורונה" ב "שינויי אקלים" ב"מהפכת הדפוס" – הכל אפשרי?
אילה – לאחר קריאת מקור אחר על סביבה 0 (Implicit Precision), נראה שההבנה שלך מאד הולמת את מה שהוא אומר שם:
Environment #0, though mentioned fourth, really comes before the others. Of course the organism doesn't make its environment #2 and environment#3 just from its own implying. The organism is an interaction with the freshly unpredictable environment, unknown until it occurs. (It goes on ‘in reality’, you might say.)
Even in the science environment#1 we cannot predict what really occurs. Of course we test our logical conclusions with operations. Even if we predict correctly, much more than that happens. Every study brings more data than we expect.
So the past can never simply repeat. Even if we observe the same thing over again, even if seems to have done the same thing in every generation for millions of years, now it occurs newly in environment#0.
Drawing them together, life process is analyzed and aided in environment #1, identical as body=environment #2, goes on in its own wider regenerated environment #3, and occurs in environment #0 .
איך שאני רואה את העולם – בעיקרון, תמיד, הכול אפשרי.
אנסה לתאר.
העולם הוא שדה של פוטנציאלים, ואנחנו, כשאנחנו צועדים בו, בעצם בכל צעד שלנו, עושים בחירה. כל בחירה, כל צעד כזה, הוא בעצם מימוש של פוטנציאל מסוים, שברגע שבחרנו בו ומימשנו אותו, מבטל את האינסוף-מינוס-אחד פוטנציאלים שנותרו אחרי שמימשנו את האחד, ובו בזמן פותח עוד אינסוף פוטנציאלים לצעד הבא. וכך הלאה.
סרטים כמו "דלתות מסתובבות" מראים את זה אולי.
גם בקורונה, גם בשינויי האקלים, גם במהפכת הדפוס.
כי תמיד, באופן עקרוני, צעד X שאנחנו בוחרים לבצע מוביל לשרשרת אירועים מסוימת; וצעד Y שאנחנו בוחרים, יוביל לשרשרת אירועים שונה.
בקורונה – אם היו עושים ניסוי אחר מזה שעשו ומוצאים חיסון אחרי חודש ולא אחרי שנה, הכול היה נראה אחרת.
בשינוי אקלים – מספיק שממשלות יתקצבו מחקר בצורה רצינית, בשביל שהעתיד המדומיין כרגע, ידומיין אחרת.
במהפכת הדפוס – אם איזה סוס היה דורס את גוטנברג בדרך הביתה, או אם איזה מלך תקופתי היה קולט את הגדולה של הדבר הזה וחומד אותו רק לעצמו או רק לארצו, או כל דבר אחר.
דוגמה שעולה לי – השלום עם מצרים. העתיד ה"ידוע" מול מצרים היה מלחמה עם אויב מר. ופתאום בא סאדאת, והעתיד השתנה. פוטנציאל אחר מ"הברור" התממש.
איזה יופי של דוגמאות, תודה אילה!
אני מסכימה איתך, זה הכל פוטנציאלים ואפשרויות שגלומות בכל צעד, ובחירות שמשנות את התהליך – זה בדיוק העניין שבו פרק 2 עוסק.
סביבה 0 היא סביבה חדשה שנכנסת ותהליך החיים פוגש אותה, ואז היא הופכת לסביבה 2. שינוי אקלים מגיע, וכשהוא הופך לסביבה 2 מתחילים שינויים לקרות כדי שתהליך החיים יוכל להמשיך – למשל, לתקצב, ליצור חידושים טכנולוגיים, לקבל החלטות כאלה ואחרות ועוד.
אי אפשר להביא דוגמאות עתידיות כי סביבה 0 עוד לא קרתה ואי אפשר לדמיין אותה. אפשר רק לקחת דוגמאות בדיעבד.
הדוגמה עם מצרים, אפשר לראות את הסביבה המיוחדת שנוצרה בין המנהיגים שיצרה משהו חדש שלא היה קודם, והסביבה 0 החדשה הזו הפכה לסביבה 2 שבתוכה אפשר היה להתקדם ולעשות מהלכים. אפשר גם להסתכל על השלום עם מצריים כסביבה 0 שהופכת לסביבה 2 שבה תהליך החיים של העמים ושל הפרטים מתרחשים באופן כל כך שונה ממה שהיה קודם.
בסביבות 2 3 0 הוא לא מדבר על פוטנציאלים, אלא יותר על ההדדיות בין גוף לסביבה ותהליכי החיים שמתרחשים עם הסביבה.
בפרק 2 המילה פוטנציאל, והמילה אפשרויות יהפכו להיות משמעותיות למודל.
תודה, אילה
בפיתוח טכנולוגי ידועה תופעה של "הפרעה" שמופיעה וטורפת את כל הקלפים, אולי זה מתאים לדוגמאות לסביבה 0 – כמו קריסת חברת קודאק עם הכנסת המצלמה לטלפון, או עצם הופעת הטלפונים הניידים ויש עוד דוגמאות רבות…
היום חברות טכנולוגיה שונות מנסות לצפות מה תהייה ה"הפרעה" שתשנה את העולם כדי לא להיות מופתעות אבל לא תמיד, או אפילו בד"כ לא מצליחות
מעניין. מאד בהלימה לרוח הדוגמאות שניתנו כאן, ומעשיר אותן. המקור הנוסף מ implicit precision שהוספתי בקבוצת הווטסאפ (וגם כאן כתגובה לאילה) מתייחס אפילו ללא נודע בכל רגע ורגע.
ולגבי צפיה מראש (מה תהיה ההפרעה, או מה יהיה בכלל) – את יודעת למי נתנה הנבואה… וג'נדלין ממש מאשר את זה בהמשך
תודה על המחשבה והדוגמאות