סדרת בשבילי הלמידה – סיורים לבתי-ספר מעוררי מחשבה והשראה
הקדמה
כשיש תחושה באוויר של פתיחה, התחברות מחדש, מפגשים אמיתיים ולא רק וירטואליים, החלטנו, הדס שדות ואני, לערוך סיורים בבתי-ספר שמסקרנים אותנו – סיור אחד בשבועיים. שיתפנו את דבר הסיורים בקבוצת הפייסבוק "בשביל הלמידה" והזמנו להצטרף אלינו לסיור "בוטיק".
מצויידות בשאלות שמסקרנות אותנו, ושאלות נוספות ששאלו בקהילה, הגענו עם מחצלת, תרמוס תה, סנדוויצ'ים ופירות והתיישבנו בפינה קסומה על הדשא מול הים בקיבוץ פלמחים. ככל שעלה הבוקר הצטרפו המשתתפות האחרות. היה נעים להכיר ולדבר חינוך בתפאורה הקסומה והשלווה הזו, עוד לפני שהתחיל הסיור.
ברשימה הזו (ובאלה שיגיעו בעקבות הסיורים הבאים) ארכז תמצית מהסיור. משהו שאפשר לקרוא בכמה דקות ולקבל התרשמות וטעם של בית-הספר הייחודי שבו ביקרנו.
יהיו בתמצית הזו שלושה חלקים: מבט על, המיוחד והייחודי בעיני, ניסוח תחושות וחוויות מהשהייה במקום.
מבט על
'הבוסתן – בית חינוך בתנועה' הוא בית ספר ללא מבנה פיזי קבוע, הנודד בין מרחבי למידה שונים, אתרים היסטוריים, ציבוריים וקהילתיים, המאפשרים למידה מבוססת מקום. בעת הביקור התארח בית-הספר במוזיאון הים ומלואו בקיבוץ פלמחים, ולשם הגענו גם אנחנו בתוך תפאורה קסומה של כחול וירוק. נהנינו מאירוח מסביר פנים, לבבי ומזמין של מנהל בית-הספר אורי קופליק, וסגנית המנהל אילת אגמון שישבו אתנו על המחצלת שעה ארוכה וסיפרו לנו על משנתם החינוכית ועל התנהלות בית-הספר.
בוסתן מושתת על פדגוגיה ומוסדות של חינוך דמוקרטי ביניהם חונכות אישית, עידוד עצמאות של ילדים ואקטיביזם, בחירה, קבלת החלטות קהילתיות בפרלמנט ועוד. ערכי החינוך הדמוקרטי נמצאים בהלימה עם תפיסתם החינוכית והם כלי ליצירת שייכות, תחושת משמעות והיכולת להשפיע. מוטיב ה"נדידה" והארעיות מוסיפים ממדים נוספים כמו למידה מבוססת מקום, גמישות, התמודדות עם אי ודאות וסתגלנות.
החזון הבית-ספרי נשען על שלוש רגליים:
- בית הספר צריך להיות מקום שילדים אוהבים לבוא אליו – אהבת הלמידה היא אבן יסוד, והלומד צריך לבחור בתהליך למידה כדי שיהיה משמעותי. בנוסף, כדי שבית-ספר יהיה מקום שילדים אוהבים, יש ערך רב בטיפוח שייכות וקהילה.
- מהקניית ידע להקניית מיומנויות וכישורים – הילדים קובעים יעדים ומתקדמים ברכישת מיומנויות כמו התמדה, ניהול זמן, אחריות, מעורבות, חברות, יוזמה, ועוד. לכל ילד תכנית אישית שנקבעת עם החונך וכוללת מטרות ויעדים מתוך סל הכישורים.
- צמיחה אישית והצמחת יעדים אישיים – תהליך הלמידה מתחבר לכישורים שרוצים להקנות. מחצית מהשיעורים הם שיעור ליבה, ומחציתם השנייה הן קבוצות למידה שהצוות והילדים יוזמים. ילדים שיוזמים קבוצת למידה מצטרפים לקורס פותחי קבוצות ולומדים כישורים ומיומנויות של ניהול והובלת קבוצת למידה.
המיוחד והייחודי
הדגש על מיומנויות וכישורים יוצר התנהלות מעניינת. ילדים מקבלים תגים כשהם רוכשים מיומנות והם משתמשים בהם כדי להשתתף בפעילויות ושיעורים בהם נדרשות מיומנויות אלה. יש מוטיבציה לרכוש מיומנויות והם מכניסים אותם ליעדים שלהם.
ייזום והובלת קבוצות למידה בנושאים שמעניינים אותם והם רוצים ללמוד הוא ייחודי בהיקפו, וגם בהתייחסות הרצינית לרכישת מיומנויות וכישורים להובלת קבוצות למידה הכוללים הגדרת כישורים נדרשים, תכנון המפגשים, ניווט שיעור, גמישות, התמודדות עם הפרעות ועוד.
הנדידה בין מקומות מאפשרת התמודדות עם הסתגלות, התאמת המקום לצרכים שלהם, הכרות עם מקום חדש, גילוי פינות חדשות שמתאימות לפעילויות שונות, אינטרקציות חדשות ולמידה מקומית. כך למשל, ילדים חוקרים במדעים היבטים שונים של המקום (מתחם הטלה של צבי ים, מתקן ההתפלה, ניקיון החוף, דייג, היסטוריה של המקום ועוד). השיעורים עצמם משתרעים בחוץ, על מחצלות בדשא ובחללים חיצוניים, וכן בחללים השונים של המוזיאון ומאפשרים הכרות בלתי פורמאלית עם הסביבה.
תחושות וחוויות
עוד קודם שנכנסנו לבית-ספר וישבנו על המחצלת בחוץ חשנו באווירה הרגועה והפסטורלית. בהדרגה מגיעים ילדים מלווים בהורה, מדלגים עם כובע, נראים קצת כמו ילדים שיוצאים לטיול נינוח.
בזמן שהקשבנו לאורי על המחצלת, היתה מאחורינו מתחת לעץ גדול על הדשא חבורה של ילדים שרכנו על מחצלות והיו עסוקים בפעילות, חלקם עמדו, הסתובבו, נראו עסוקים.
לא רחוק, בקצה המצוק המגודר שיורד לים, ישבו על ספסל ארבעה ילדים וילד נוסף שעמד לידם. נראה שהיה להם טוב שם.
נכנסנו למבנה. לא היה מורגש שהיו בו כמעט 65 ילדים. חלקם היו בחוץ עם המורה לאמנות, מציירים חיות היברידיות (צפרדע וצב, למשל), מאד שקועים בציור או צביעה. חלק מהילדים ישבו בקבוצות בתוך כיתה עושים עבודה באנגלית, חלקם במרפסת לומדים משהו שלא הבנתי – יכול להיות שזה היה ארכיאולוגיה… ועוד קבוצה צפו במצגת בשיעור אנגלית על תרגומים מצחיקים של google translate ולמדו מיומנויות של איך עובדים עם הכלי הזה באופן יעיל יותר.
לא היה רעש, או הפרעות. גם לא היה מסודר. היתה תחושה חזקה של עשייה. כולם ידעו מה לעשות, כולם היו עסוקים, היה שקט יחסי, שקט של עשייה. הילדים הרגישו בנוח איתנו, האורחות, וחלקנו פתחנו בשיחה איתם והם נענו בשמחה.
היה די ברור שהם אוהבים להיות בבית-הספר. טוב להם. וגם מוטיבציה ומעורבות הורגשה. אז הרגל הראשונה היתה מורגשת וגם מופעים התנהגותיים מהרגליים האחרות. מעבר לזה, דרושה פרספקטיבה ארוכת טווח – אליה קיבלנו הצצה דרך השיחה.
תודה לצוות הבוסתן על האירוח, ופתיחת הצוהר עבורנו. היה מאד מעניין.
לקריאה נוספת: אתר 'הבוסתן – בית חינוך בתנועה'
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת