שנה טובה

רימון

לקראת השנה החדשה, אני מסמנת ומייחלת להופעתם של איים ראשונים של למידה חדשה, שמחלחלת לשכבות העומק, שזורה במשמעויות אותנטיות, משוקעת בגוף השלם. למידה מתנועת החיים.

אני מסמנת אותם ביד קלילה בחיי, בחיי הלומדים שסביבי, ובחיי לומדים עתידיים שיוזמנו, או יזדמנו בדרכי. לכל אותם לומדים, ולכולנו, אני מאחלת:

שבמהלך הלמידה נחוש בתוכנו את תנועת החיים, מה שהיא מבקשת, מנביעה. שלא נתעלם, שלא נפנה לה עורף, שלא נחניק את הנביעה תחת הרגלי התבניות השגורות. שנחוש היטב את תביעתה של תנועת החיים בתוכנו, ונזמין לתוכה משהו שיישא אותה קדימה, בחיוניות, אל הצעד הבא בתוך תהליך הלמידה.

שהלמידה שלנו תהיה מורגשת יותר. שנחוש בגוף את המילים שאנחנו אומרים, את אלה שאנחנו שומעים, ואת אלה שאנו קוראים. שנקדיש זמן לחוש את מה שמתעורר בנו לנוכח המושגים אותם אנו לומדים – כן, אלה עם ההגדרות הארוכות, הסבוכות ולפעמים סתומות. ושנופתע ממה שמקופל בתוך התחושות האלה ומה שמתגלה מתוכן ביחס לאותם מושגים.

שנעיז ולא נחשוש לעמוד בקצה הידיעה, במקום בו מרגישים תקועים וההמשך לא ידוע, היכן שיש עדיין רק תחושות שמרמזות על משהו שעדיין לא התנסח במילים. בשונה מההרגל לארגן מחדש תבניות קיימות, שנאפשר לעצמינו לשהות במקום הזה ולהניח לחדש הלא ידוע להתגלות מתוך התהליך החי.

שנה טובה ומבורכת

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת

2 תגובות

  1. נשאר לי לומר אמן? על המילים המחברות והמחוללות..המתארות באהבה, ברכות ובבהירות את החיי.. בנו..ניגנת על מיתרי ליבי❤️שנה שכזאת בדיוק אני מאחלת לעצמי .. פשוט מקסים. תודה? שנה נפלאה וכמו שתיארת ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים מעניינים מהבלוג

מצפן חינוכי אישי – לחשוב מעבר לקצה הידיעה החינוכית

איך ממציאים את עצמינו מחדש אחרי משבר הקורונה? המצפן האמיתי נמצא אצלינו פנימה. הפוסט הזה מציע דרך חדשה שמסתמכת על פרקטיקת "חשיבה מעבר לקצה הידיעה" כדי לכוונן ולדייק תפיסות חינוכיות מתוך התבוננות והקשבה פנימה. פוסט ראשון בנושא.

school

על הלמידה – מה הסיפור של בית-ספר?

בית-ספר הוא מוסד מורכב שמגדיר מהי למידה. מהי למידה בית-ספרית. בדרך כלל זוהי אינה למידה מתנועת החיים, אבל משהו בכל זאת מניע אותה. לנוכח המחאה של ההורים והילדים בכיתות ז-י, בחנתי חוויות למידה מבית-ספר, וניסיתי לבדוק למה מתגעגעים הילדים?

צעד קדימה

צעדים נרמזים, צעדים מתהווים

איך הגעתי לכאן? האם ישבתי, דמיינתי, תכננתי ועשיתי והנה זה פשוט נוצר? זה אף פעם לא קרה ככה. זה לא קורה במהלך אחד ישיר, אלא בצעדים. כל צעד מוביל אל הלא נודע הבא. כך יצרתי קורסים, כך אני יוצרת סדנאות.

ashim-d-silva-100979

שנשמור על קשר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.

דילוג לתוכן