מעורבות בחוויה

שירה:

אמא, אפשר טלוויזיה?

אמא, אין לי מה לעשות!

אמא, משעמם לי…

הנה כמה נסיונות שלי:

יש לך המון משחקים בחדר – תבחרי משהו,

מזמן לא שיחקת בלגו…

אולי תציירי?

לא בא לך לקרוא משהו…

רק פתחתי את הפה, וכבר אני יודעת שזה אבוד מראש, ומה שאקבל זה:

אוף, לא בא לי…

ואכן, זה מה שמגיע.

יום אחד…

התחילה להתפתח אותה דינמיקה של "אמא, אין לי מה לעשות…"

היה לי רעיון להכין עם שירה (8) "לוכד חלומות" מענפים קצרים וחוטי צמר.

היה לי די ברור שאם אציע לה להכין לוכד חלומות היא תגיד "לא רוצה" בבוז.

ואכן, זה מה שהיה.

אז התיישבתי על השטיח בחדר שלי ופרשתי את כל החומרים סביבי.

ההתכוונות הפנימית שלי היתה לשבת ולהכין לי "לוכד חלומות". ביחד או לבד. יהיה מה שיהיה.

היא עברה בחדר והעיפה מבט, והמשיכה ללכת, עדיין במבט זועף.

אני התחלתי במלאכה. נהנית ממגע הצמר הרך, משילובי הצבעים, מהיצירה ומהיצירתיות.

גם אם לא תבוא, אני בזמן איכות עם עצמי.

אחרי מספר דקות היא חזרה והתיישבה ליידי.

תחילה מתבוננת,

אחר-כך מתעניינת,

מבקשת חומרים ועזרה איך להתחיל…

אחרי 3 דקות כבר אי אפשר היה להפסיק אותה.

אחרי 7 דקות היא כבר בחוויית זרימה, ואני בהדרגה מרחיבה את הקשב לדברים נוספים בבית, שמבקשים את תשומת ליבי.

עכשיו זה כבר שלה. היא מרוכזת ביצירה שלה.

ההארה של העיניים והחיוניות של פניה בהתבוננות בעשייה שלי, במגע עם החומר, מספרים שהייתה כאן עכשיו נשיאה קדימה. עד עכשיו היה שעמום, כלומר משהו שמבקש להינשא קדימה, ואל תוך השאיפה הזו הופיעו חומרים מסקרנים, הדגמה של תהליך נעים שנשאו את התהליך קדימה והיא כבר במקום חדש. אין כאן יותר שעמום. עכשיו יש התרגשות ושאיפה חדשה ליצור "לוכד חלומות".

מה לוקחים מזה?

החוויה תמיד מורכבת ורחבה יותר מהמילים המסמלות אותה, ולכן:

במקום להציע במילים – להגיש ולהזמין.

במקום לדבר על – לעשות את

במקום לתאר במילים – לעצב חוויה

וחשובה לא פחות זו האותנטיות. ילדים מבחינים בכל תנועה או טון דיבור עדינים שמרמזים על מניפולציה. אילו הייתי מתיישבת בחדר עם החומרים ומתחילה במלאכה כדי "לפתות אותה לבוא", ומעמידה פנים כנהנית מהמלאכה, שירה היתה מבחינה בחושיה הרגישים ולא מתקרבת, ולא משתפת פעולה. היא היתה זקוקה לסביבה נייטרלית ואמיתית, כפי שהיא ללא שמץ של מלאכותיות.

עוד על מעורבות והנעה פנימית, בסדנה הקרובה (29.12.2020)

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים מעניינים מהבלוג

איך עושים חופש

איך עושים חופש?

חופש גדול בתקופת הקורונה. בתוך כל אי הוודאות שאנחנו חיים בה, החופש הגדול כבר כאן. הילדים בבית, ונכון שהתרגלנו כבר מימי הסגר, אבל הילדים זקוקים לחופש אמיתי. איך עושים להם חופש?

להיות בים

את שתהיי בים זו לא את שעכשיו

מה קורה כשילדה מסרבת בתוקף ללכת לים ואז מוצאת עצמה צוהלת בשמחה מדלגת מעל הגלים. על ההבדל העצום בין רעיון תיאורטי שמנוסח במילים, לבין חוויית הגוף והסיבות להבדל הזה.

שחף

שנה טובה

שנה טובה – שנת תשע"ח
דוגמה להבנה עמוקה ומחוברת יותר – על המושג "שנה טובה"

ashim-d-silva-100979

שנשמור על קשר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.

דילוג לתוכן