למידה ארוכת טווח

למידה ארוכת טווח

כשהייתי בכיתה ד' היה לנו שיעור "טבע" (ככה קראו לזה אז) שאני זוכרת עד היום בבהירות.

המורה ביקשה מאתנו להביא פרטי מזון מקולקלים, עם עובש (היינו צריכים לגדל אותם במהלך שבועיים, למגינת ליבם של ההורים).

ישבנו בקבוצות ועל כל שולחן היו זכוכיות מגדלת (מהסוג שנראה כמו כוס הפוכה) וכלים שבתוכם שאריות מזון עם עובש שילדים הביאו מהבית.

העולם שנגלה לעיני באותו שיעור היה לא פחות ממפעים. זו הייתה חוויה של סקרנות המתעוררת למראה פרטים, מרקמים וצבעים שנגלו מבעד לעדשה שאי אפשר היה להבחין בהם קודם, ואיזשהו סוג של הבנה אינטואיטיבית שמתפתחת תוך כדי הגילוי הזה של מה זה עובש, בעצם.

עובש מתחת לעדשה
Photo by Sandy Millar on Unsplash

מהתנסויות מלהיבות לעיסוק ארוך טווח

ההתרגשות שלי הייתה כה עזה, שברור שזה לא הפסיק שם. מאז, התחלתי להשקיע בגידול "חיית המחמד" החדשה שלי – אמא שלי גילתה מידי פעם פרוסות לחם מעופשות ששכחתי במגירת המזווה, והמקרר התמלא בניסויים מפוארים שלי.

ביום ההולדת הבא, ביקשתי מסבא שלי מיקרוסקופ וקיבלתי מיקרוסקופ שנראה לי אז הכי מקצועי בעולם עם שלוש עדשות מתחלפות ועם מזוודה מאובזרת. התרגשות עצומה! המיקרוסקופ הזה העסיק אותי במשך שנתיים או שלוש, וסיפק לי שעות על גבי שעות של חקירה מהנה, עניין וסקרנות.

זו אחת הדוגמאות המובהקות שלי ללמידה ארוכת טווח, וכזו שהונעה על-ידי, לא ממקור חיצוני.

זה היה מרתק, עד שבהדרגה דעך, והמיקרוסקופ אוכסן כלאחר כבוד בארון ופינה מקום לעיסוקים אחרים. אבל שלוש או ארבע שנים היווה מקור לעיסוק ולמידה בלתי נדלים, והותיר בי אהבה לעולמות האלה.

מיקרוסקופ
Photo by Michael Schiffer on Unsplash

למידה ארוכת טווח – דווקא עכשיו

באופן כללי, אני מאד מאמינה בתהליכי למידה ועיסוק ארוכי טווח. אני חושבת שזה נותן הרבה משמעות ותחושת ערך לילד, ויוצר תחושה של המשכיות, של בית מוכר ונעים, של מקום להתפתח בו ולצמוח, מקור לביסוס יכולת, תחושת מסוגלות וגאווה.

בתקופה המאתגרת שבה אנחנו חיים עכשיו, אני מרגישה שלמידה ועיסוק ארוך טווח יכולים לתת מענה עמוק לילדים רבים שמבלים זמן רב בבית, חווים חוסר וודאות, וחוסר יציבות. למידה ועיסוק ארוכי טווח יכולים לשמש עוגן ולייצר יציבות במובן שתמיד אפשר לחזור אליהם וליצור דרכם, הם יוצרים משמעות בתקופה שברירית זו, ומאפשרים שעות של הנאה ועניין.

מה מאפשר למידה ארוכת טווח?

אתייחס לשאלה הזו דרך שניים ממושגי היסוד של הפילוסופיה של ג'נדלין: תנועת החיים (אימפליינג), ונשיאה קדימה. לילד (לכל יצור חי) תנועת חיים ששואפת קדימה, להתפתח, ללמוד, לצמוח. תנועת החיים הזו זקוקה למשהו מהסביבה שיישא אותה קדימה אל הצעד הבא שלה. הסביבה מתרחשת אל תוך תנועת החיים ונושאת (או לא) אותה קדימה אל הצעד הבא. הפוסט צעד אחד מתנועת החיים מרחיב על מושגים אלה.

Photo by Suzanne D. Williams on Unsplash

כשתנועת חיים נישאת קדימה בתוך פעילות – למידה, כמו כל תהליך חיים, מונעת מתנועת החיים ומהשאיפה שלהם קדימה. תנועת החיים של הילד יכולה להינשא קדימה על-ידי הסביבה, הפעילויות, והאינטראקציות אל הצעד הבא שלה. כשאני התבוננתי דרך זכוכית המגדלת בשיעור טבע, הפעילות פגשה תנועת חיים ששואפת למשהו מעניין, והמראה שראיתי מבעד לעדשה נשא את תנועת החיים שלי קדימה, לצעד הבא שלה – לראות דברים אחרים, לנסות דברים חדשים בתוך השדה הזה. כשתנועת החיים של הילד לא נישאת קדימה אל הצעד הבא שוב ושוב, הילד עלול לאבד עניין בסוג כזה של פעילות.

כשנמצאים בתוך תחום המסוגלות – נניח שהילד עוסק לאורך זמן באוריגמי. בכל דגם, תנועת החיים שלו נישאת קדימה עם כל שלב, ובתוצאה עצמה. אם כל שלב מאתגר מידי, והילד מקפל שלא לשביעות רצונו, כלומר בדרך שלא נושאת את תנועת החיים שלו קדימה שוב ושוב, סביר להניח שהוא ירים ידיים.

התחדשות בתוך התהליך – לאורך זמן, התהליך יכול להפוך למונוטוני. שוב ושוב חוזרים על אותן פעולות, פחות או יותר, והעניין והסקרנות דועכים. למשל, כשקיבלתי את המיקרוסקופ, הוא הגיע עם חבילה של כמה עשרות זכוכיות עם דגימות מוכנות לצפייה. בימים הראשונים הצפייה הייתה מלהיבה. תנועת החיים שלי שאפה לגלות דברים חדשים, ונישאה קדימה עם ההשתאות מיכולת ההגדלה של המיקרוסקופ והמראה שנגלה מבעדו. גם העמידה באתגרים של פיתוח מיומנויות כמו למקם את הדגימות מתחת לעדשה, למקד את העדשה ולהזיז בזהירות כדי לראות עוד מהדגימה – כל אלה נשאו את תנועת החיים קדימה, אל עבר התנסויות נוספות ושכלולן.  אבל לאחר התבוננות ב 7-8 דגימות, כבר הייתי מיומנת מספיק ותנועת החיים שלי נישאה לצעד הבא, בשאיפה למשהו אחר, חדש, מלהיב.

זו נקודה משמעותית בחיי למידה ארוכת טווח. הרבה תהליכים של למידה ארוכת טווח דועכים בדרך כזו ולא מוצאים את דרכם בשכלול וקפיצת מדרגה לצעד הבא שיש בו עוד פוטנציאל להתפתחות.

בנקודה הזו, אבא שלי, שגם הוא היה נלהב מהמיקרוסקופ החדש שלנו, הציע שנכין דגימות בעצמינו. יחד עשינו כמה התנסויות בחיתוך דגימות דקיקות של בצל וירקות אחרים, וגם של עלים. מכאן המשכתי כבר לבד. הייתי בצעד הבא, ותנועת החיים שלי המשיכה להינשא קדימה עם כל התנסות. יצירת הדגימות גם פתחה עולם שלם של אפשרויות מסקרנות – התבוננות בגרגירים זעירים של תבלינים, אדמה או חול, שערות, סיבים דקים, נוצות, טיפות מים משלוליות ועוד.

סדנת בלוגים

קשה לגרום ללמידה ארוכת טווח לקרות. לרוב, אנחנו פשוט צופים בקסם הזה מן הצד, ומשתדלים לא להפריע או לקלקל.

אבל בכל זאת, השנה, חשבתי להציע שיעור שמעודד למידה ארוכת טווח, ואני עדיין מחכה לראות אם וכיצד זה יתרחש.

בשלוש השנים האחרונות אני מעבירה שיעורים בגישת למידה מתנועת החיים בבית-הספר הדמוקרטי של שירה. השנה בחרתי שהשיעור עם ילדי כיתות ד-ו יהיה שיעור שבו ילדים יוצרים בלוג בנושא שמעניין אותם.

פעילות רישום של תחומי עניין אישיים לקראת פתיחת הבלוגים

ולמה סדנת בלוגים?

כי יש אפשרות טובה שתנועת החיים תינשא קדימה – הם יכולים לבחור ולפתח תחום שממילא מעניין ומלהיב אותם. הכתיבה מאפשרת להתפתח וללמוד. היא גם יצירתית.

עיסוק בתחום המסוגלות – כאן צריך להיות זהירים, והליווי צריך להיות קשוב לתנועה של הילד. למה הילד זקוק כדי לעשות את הצעד הבא שלו? איך להימנע מדחיפה אל עבר משהו שהילד מרגיש שהוא למעלה מיכולתו או רצונו כרגע ועלול לרפות את ידיו? חשוב להבחין בצעדי ההתפתחות של הילד בתוך העיסוק, ולא להשוות למדדים חיצוניים.

התחדשות בתוך התהליך – יש המון אפשרויות להתחדש בתוך התהליך. הנושאים עצמם מגוונים, דורשים עוד למידה, וחשיבה. מתן משובים זה לזו מאפשר להתחדש, ויש מגוון רחב של סוגים של פוסטים שאפשר להתנסות איתם – ריאיון, פוסטים ויזואליים, פוסטים הומוריסטיים, כתיבת סיפור ועוד.

בינתיים, עברו שלושה שיעורים, ויש קצת מעצורים לתהליך. קשיים טכניים בפלטפורמה של הבלוג מועצמים בלמידה מרחוק בזום. פרטים שוליים כמו פתיחת חשבון והתחברות לאתר צורכים זמן ואנרגיה ומסיטים מהעניין עצמו.  אני מקווה שהאש שמאויימת מהקשיים האלה לא תדעך, ותוצת מחדש בדלק היצירתיות והביטוי של ילדים. והנה, כבר ניצנים ראשונים של פוסטים של ילדים שמשמחים את הלב של כולנו. זה סימן טוב.

עוד בהמשך…

ובינתיים, שתפו בלמידה ארוכת טווח שלכם, של הילדים שאתם מלווים כהורים, כמורים. מה האתגרים? איך אתם מאפשרים לתהליכים האלה להתרחש ולשגשג?

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד פוסטים מעניינים מהבלוג

מבידוד לשחרור – להניח לתנועת החיים לזרום

מה קרה כשילדה קטנה (7) נכנסת לבידוד, ואמא עסוקה בוקר שלם ולא זמינה לשעשע אותה? פוסט שמדבר על דיסוננסים – מה קורה שהולכים כנגד הדפוסים של השקעה, של שליטה, של קידום. מה האפקט של סביבה מאטה?

איך עושים חופש

איך עושים חופש?

חופש גדול בתקופת הקורונה. בתוך כל אי הוודאות שאנחנו חיים בה, החופש הגדול כבר כאן. הילדים בבית, ונכון שהתרגלנו כבר מימי הסגר, אבל הילדים זקוקים לחופש אמיתי. איך עושים להם חופש?

ashim-d-silva-100979

שנשמור על קשר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.

דילוג לתוכן