צעדים נרמזים, צעדים מתהווים

צעד קדימה

בחיים המקצועיים שלי עשיתי הרבה דברים. כשאני עומדת במקום מסויים אל מול "תוצר" שיצרתי – מחקר, מאמר, סדנה, קורס, אפילו הבלוג הזה, או גישת "למידה מתנועת החיים", אני משתאה איך הגעתי לכאן. לא החלטתי ופשוט ישבתי, דמיינתי, תכננתי ועשיתי והנה זה פשוט נוצר. זה אף פעם לא קרה כך. ואם כן קרה, זה בדרך כלל לא היה מוצלח בכלל. התוצר לא קורה אף פעם במהלך אחד ישיר. הוא מתרחש בצעדים.

מאז שהתוודעתי לג'נדלין אני מתנהלת בעולם צעד אחרי צעד. לא עוד מטרות רחוקות ויציבות שעליהן מתבייתים, ואליהן נעים בביטחון ובנחישות. במקום זה, מרגישים את הרמז לצעד הבא, ובודקים האם מה שעשינו או מה שקורה נושא אותנו קדימה אל הצעד הבא. וכשזה קורה, נפתחות אפשרויות חדשות, מרגישים רמזים חדשים שאי אפשר היה לחוש קודם. זה תהליך מופלא, מסקרן, שהרבה בו אינו נודע, ומתגלה ככל שצועדים. בפוסט הזה אני מדגימה את התהליך הזה על יצירה של קורסים וסדנאות.

בתנועה מתמדת

במשך שנים רבות לימדתי קורסים באוניברסיטה. לימדתי 6 או 7 קורסים שונים במהלך השנים, וכמעט על כולם חזרתי לפחות פעמיים. אף לא אחד היה זהה לקודמו.

המקרה המובהק ביותר היה קורס "מודלים חלופיים ללמידה והוראה". קורס שמפגיש את הסטודנטים עם חלופות שונות לבתי-הספר המסורתיים ובמהלכו הם יוצרים את המודל החלופי שלהם. למעשה, הקורס הזה הוא מסע לבניית זהות חינוכית שמתגבשת במפגשים ובפעילויות השונות. זהו קורס שלימדתי לראשונה בשנת 2008, והוא הלך איתי דרך ארוכה, וטייל איתי בין אוניברסיטאות, וגם כשעזבתי לגמרי את עולם האקדמיה, התבקשתי להמשיך ללמד אותו וכך המשכתי עוד כמה שנים. לאחר יצירת הקונספט בקורס הראשון בשנת 2008, נוסדה ב 2009 התכנית לתואר שני בחינוך דמוקרטי באוניברסיטת תל-אביב, ואימצה את הקורס כסדנה מרכזית שנתית. מאז היתה לי הזדמנות מיוחדת ללמד את הקורס ב"קו" – בשותפות מלאה עם איש/אשת חינוך דמוקרטי מהמכון לחינוך דמוקרטי. זה היה קורס שאהבתי באופן מיוחד, גם בגלל העיסוק בחלופות וגם בגלל ההזדמנות ללוות תהליכים עמוקים ומרשימים של סטודנטים. הקורס עורר הדים רבים בקרב הסטודנטים שחוו אותו כקורס ייחודי ומשמעותי מאד עבורם.  

לימדתי את קורס "מודלים" עד 2020, ברציפות. כ- 12 או 13 פעם.

אף לא פעם אחת זהה לקודמתה.

נכון, חלק מהשינויים נבעו מאנשים שלימדו איתי ב"קו" והביאו רעיונות חדשים משלהם, והטביעו את חותמם האישי.

חלק מהשינויים נבעו ישירות מהצעות ובקשות של סטודנטים, וכן מהתרשמויות שלנו על מהלכים שמבקשים שינוי.

אבל מעבר לכל אלה, במהלך כל קורס, ולקראת סופו, נרמזו צעדים חדשים, שהתנסחו למילים, פעולות ושגרות בקורס הבא. לקראת סיומו של כל קורס, נבטו על אדמתו של הקורס המסתיים, רעיונות חדשים ומרגשים למימוש בקורס הבא.

כאשר שאלתי את עצמי האם התהליך הזה אי פעם יושלם – האם נגיע אי פעם לקורס המושלם, שנרצה לשכפל עוד עשרות פעמים בדיוק כמוהו, שהוא הצלחה מסחררת, פסגת הכמיהה שלנו למהלך הקורס, למשמעות שלו עבורנו ועבור הסטודנטים, אני אומרת לעצמי – כן, יש כמיהה כזו לקורס המושלם. והכמיהה הזו מנביעה את הצעד הבא, את הקורס הבא, בכל פעם מחדש. השאיפה לקורס הטוב ביותר שיכול להיות, המושלם מבחינתנו, היא הרמז לצעד הבא.

האם המימוש בקורס החדש יישא אותנו קדימה? כמעט תמיד המימוש החדש היה מצוין ומלהיב ונשא אותנו קדימה. האם הגענו לקורס המושלם ועכשיו אפשר לנוח? לא. ואני אפילו מוסיפה: לעולם לא.

הקורס המושלם הוא פטה-מורגאנה.

גם כשאנחנו מיישמות את הקורס הבא, המושלם בעיננו, וגם אם הוא באמת נושא קדימה, הנשיאה קדימה של מה שנתפס כמושלם, נושאת בתוכה את הרמז לצעד הבא, למושלם הבא. כי כל קורס מושלם כזה מגלה לנו דברים שלא יכולנו לראות קודם, בקורסים הקודמים. אנחנו נמצאות עכשיו על פסגות גבוהות יותר מהפסגות הקודמות, שמאפשרות לראות נופים חדשים, שמעולם לא ראינו קודם.

והתהליך הזה, למזלנו, הוא אינסופי. ישנן הרבה גרסאות מצוינות של קורס מודלים, וככל שנמשיך נגיע לגבהים שיאפשרו לנו לראות ולרצות דברים נוספים וחדשים. זה תהליך יצירתי, של הולדת החדש בכל צעד, שיוצר תהליך חי ומפתיע.

בית חרושת לקורסים מעולים או מושלמים לא מעניין אותי. גם אם פס הייצור הזה יכול להיות רווחי ויעיל. אני מחבבת את התנועה היצירתית והמרגשת קדימה לכיוונים מפתיעים וחדשים.

סדנאות למידה מתנועת החיים

תהליך דומה מתרחש עכשיו בסדנאות שאני יוצרת ב"למידה מתנועת החיים".

כבר העברתי כמה וכמה סדנאות והרצאות.

כל אחת שונה מאד מקודמתה.

בסדנאות הראשונות הצגתי וחשפתי את המשתתפות לגישה ולרעיונות של "למידה מתנועת החיים" עם המחשות, דוגמאות, יישומים אפשריים בחיים ובלמידה.

אלה היו סדנאות מעניינות, פותחות לעולם חדש. אבל נקודת המוצא היתה הרעיונות של הגישה, ולא עולמן של המשתתפות ומה שמעסיק אותן. אילולא הייתי מקיימת את הסדנאות, לא הייתי יודעת שהרעיונות שכל כך מרגשים אותי, נגישים לי, ויישומיים לי בחיים, לא תמיד מוצאים דרך ישירה לעולמות של אנשים אחרים. לא הייתי מחפשת ומוצאת דרכים ליצירת גשרים וקשרים. בתוך זה נרמז הצעד הבא.

בסדנאות הבאות יצרתי קשר ישיר בין שאלות וצרכים של הורים ביחס להיבטים בלמידה, לרעיונות של למידה מתנועת החיים. עשיתי סוג של אינטגרציה בין שדה שהורים עסוקים בו ומרגישים צורך חזק להתפתח בו, לבין רעיונות של למידה מתנועת החיים שפותחים ערוצים חדשים בהתמודדות עם השדה הזה.

החיבור היה משמעותי לאנשים. הם הגיעו להשתתף בסדנה בתוך שדה שמעסיק אותם, ויצאו עם מחשבות (הרבה כתבו לי שזה עורר אצלם חשיבה והם ממשיכים לחשוב על זה גם אחר-כך), וגם עם כלים לעבוד עם ילדיהם.

יחד עם תחושת ההצלחה, גם כאן נרמז הצעד הבא. האופן של העברת הסדנה ביקש להיות בהלימה מדויקת יותר עם האישיות שלי, וגם עם גישת "למידה מתנועת החיים".

במקום הדימוי של הסדנאות האחרונות – עמידה על הבמה מול אנשים ישובים על כסאות (למשל, כמו בבית-קולנוע) שמגיעים לבילוי, מבקשים עניין, השראה, וכן תשובות לשאלות שלהם, כלים וטיפים שיספקו את הצרכים שלהם להתמודד עם מצבים שונים ביומיום שלהם, הופיע דימוי חדש.

דימוי שמצביע על תהליכיות והעמקה – הליכה וחקירה משותפת שמצד אחד היא קשה ומאתגרת אך יש בה סיפוק ולמידה. היא מהלך רווי במשמעות.

התהוות הצעד הבא

הסדנה הבאה נולדת מתוך שאיפה לסוג חדש שמאופיין בהנחיה של מפגשים תהליכיים של חקירה אישית ומשותפת על למידה וליווי תהליכי למידה.

כל למידה משמעותית מתחילה מחיבור לחוויה אישית שלנו. נתחיל את התהליך מחוויות אישיות שלנו על למידה שנובעת מתוכנו, מלאת חדווה, הנאה, התלהבות ומשמעות. זו תהיה נקודת המוצא לחוויה של גילוי פנימי, תהליך אישי של חקירה והבנה של למידה וליווי למידה.

בחלק הארי של הסדנה נעסוק במצבים שהמשתתפות מביאות מחייהן בהקשר לליווי ילדיהן בתהליכי למידה והתפתחות, ומצבים אלה יהיו במוקד תהליך החקירה האישי והקבוצתי, ויהוו ציר מרכזי בלמידה. זה אומר שהמשתתפים בסדנה יוזמנו להתבונן בסיטואציות מהחיים שקשורות לנושא, לאסוף אותן ולהביא אותן לסדנה לחקירה ולעבודה אישית, ומשותפת.

נתבונן בכל אלה דרך העדשה של למידה מתנועת החיים, שתעמיק את החקירה ותאפשר מבט חדש על תהליכי למידה וליווי שלהם.

וכמובן, חשוב לי שנעבור בסדנה תהליך אמיתי של למידה מתנועת החיים, שבו כל התנסות תישא קדימה ותנביע את הצעדים הבאים.

זו תהיה סדנה מושלמת! 🙂 עד שיתגלה הצעד הבא…

הסדנה בהתהוות, ופרטים עליה יתפרסמו בשבועות הקרובים. ניתן להירשם כאן כדי לקבל מידע עדכני ברגע שיהיה.

אשמח אם תשתפו:
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת

3 תגובות

  1. מושלם עד שיתגלה המושלם הזה, כמו הלל הזקן בהכנותיו לשבת, כמו זריחה שהולכת וחוזרת אל יום חדש.

    תודה על תשובה שהפציעה בדיוק בימים שהשאלה על האופק הגדול עולה בתוכי

  2. איזו רשומה נהדרת. כמה שינוי בכל הרגלי החשיבה נדרש כדי להצליח בשאיפה- לפעול רק מתוך הצעד הבא. מרגישה שזה ממש מאבק בין קולות, שמלווה אותי תקופה ארוכה. ובגישה המקובלת, שמתחילה ממטרה סופית, רחוקה, המשמעות של סדנה לא מושלמת היא עצירה, ההפך מתנועת החיים. זה דבר שהייתי שמחה ללמוד ממך, לקבל את ההשראה, לא על הילדים, עלינו, על התנועה הנגלית רק מתוך הצעד הבא. וכמובן, המון בהצלחה עם הסדנה החדשה 🙏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים מעניינים מהבלוג

conversation

הקשבה 'למצפן חינוכי אישי' – סדנה עם צוות חינוכי

מצפן חינוכי אישי יוצא לדרך.
בתחילת החופש הגדול קיימנו סדנה ראשונה בת 10 שעות עם צוות מורים בבית-ספר על יסודי איזורי בעמק יזרעאל. הנכחנו את האפשרות של ניסוח מהות חינוכית של המשתתפים באמצעות פרקטיקות מתקדמות של הקשבה וניסוח משמעות בתוך קונטקסט צוותי, שיתופי ותומך. צעד חשוב לקראת הצעדים הבאים…

חירות

למידה מתוך חירות

לכבוד פסח – מה חירות בשדה הלמידה?
הפרשנות שלי על-פי הפילוסופיה של ג'נדלין מתבססת על ההנחה שבני אדם (כמו גם יצורים חיים אחרים) מנביעים את צעדיהם הבאים מתנועת החיים שלהם. כך גם למידה. והאפשרות להנביע את הצעדים הבאים היא חירות.

בלונים צבעוניים באוויר. חירות בלמידה

חירות בלמידה

בתוך ההקשר של למידה ושל בית-ספר, המילים חופש וחירות יכולות להחזיק מגוון משמעויות: לא לעשות דבר? להתבטל? לשחק ולהשתעשע? האם משמעותה של חירות לעשות מה שרוצים? ללמוד מה שרוצים, מתי שרוצים? או החופש לעסוק ולהתעמק במה שמלהיב אותנו?

ashim-d-silva-100979

שנשמור על קשר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.

דילוג לתוכן