חשיבה בקצה הידיעה

חשיבה בקצה הידיעה (TAE) היא פרקטיקה שמבוססת על הפילוסופיה של ג'נדלין. שלא כמו אחותה הבוגרת, ההתמקדות, היא אינה מזוהה כפרקטיקה טיפולית. זוהי שיטת חשיבה שעושה שימוש בידיעה פנימית מובלעת והופכת אותה לידע מנוסח. זוהי דרך שיטתית לחשוב על העולם ועל עצמינו מעבר למה שידוע לנו בהכרה, מעבר לקצה הידיעה – על-ידי תשומת לב למשמעויות שאינן מנוסחות עדיין במילים, אבל הקצה שלהן מורגש.

השם חשיבה בקצה הידיעה (Thinking At the Edge – TAE) מגיע מהדימוי של ההגעה לקצה של מה שכבר ידוע לנו בהכרה, שמעבר לו יש עוד – שאינו מבוטא במילים. בקצה הזה יש עוד ידיעה ומשמעויות שנובעות מעולמות שלמים של חוויה והתנסות – אבל לא ניתן לבטא או לחשוב אותן ללא מילים. ניסוח הידיעה שאין לה מילים, לידע מנוסח במילים, מרחיב את איזורי הידיעה שנגישים לנו ויוצר שינוי והתפתחות.

בתחומים בהם יש לנו התנסויות עשירות, אנחנו יכולים לנסח מתוכנו ידע שיכול להאיר את עיננו, ולתרום ידע חדש לעולם על התחום אותו אנחנו חוקרים, ושעד עתה לא ניסחנו בשפה.\

תהליך החשיבה בקצה הידיעה מתחיל מקצה של ידיעה פנימית, קצה חי של מה שעדיין אין לו מילים. במקום לחשוב ולארגן את מה שכבר ידוע לנו, הפרקטיקה הזו מכוונת אותנו לקצה של הידיעה המובלעת, היכן שמורגש עוד, שעדיין אין לו מילים, אבל הוא רומז על משהו חדש, שמעולם לא היה ידוע לנו בהכרה. זה קורה, למשל, כשיש משהו שאנחנו רוצים להגיד ואנחנו מרגישים את המשמעות שלו בתוכנו, אבל עדין לא מצליחים למצוא מילים שיגידו את זה.

תהליכי TAE יכולים לחבר אותנו למשמעויות העמוקות ששוכנות בנו, ולפתח מתוכן תובנות בעלות ערך וידע על מה שיוצר אותנו כמי שאנחנו.