בית ספר אתגרי העתיד בחריש 

אתגרי העתיד

כתיבה: הדס שדות ואורית פרנפס

סדרת בשבילי הלמידה – סיורים לבתי-ספר מעוררי מחשבה והשראה 

הקדמה – בדרך לבית-הספר

בית-ספר אתגרי העתיד סיקרן אותנו, הדס ואורית, כבר לפני שנים מספר. לפני שנתיים בדיוק, ביקרנו בו, רגע לפני הסגר הראשון של הקורונה, עוד לפני שעלה אצלינו הרעיון של "שבילי הלמידה". בית הספר היה בשנתו השניה, חטיבת ביניים בלבד, בית-ספר צומח, ובמבנה אחר, זמני. התרשמנו אז מהתערוכה שהיתה, במסגרת ימים פתוחים, מהסיור האישי שקיבלנו מאחד התלמידים שהדריך אותנו בתערוכה, ומהרוח המיוחדת של בית הספר.
השבוע הגענו שוב לבית-הספר, הפעם במיקום ובמבנה חדש. ליד שער בית-ספר חנה אוטובוס גדול, ואל תוכו נהרו נערים ונערות עמוסים בתרמילים ובציוד. שתי שכבות של חניכים וחניכות (כך הם נקראים בבית-ספר אתגרי העתיד) בדרך לטיול בן יומיים. מחזה די שגרתי בנוף בית-ספר. 

כיוון שהקדמנו, שמחנו לגלות את החורשה הנחמדה שמעבר לרחוב, פינה של טבע בליבה של עיר הצומחת במהירות – חריש. שולחנות עץ וספסלים, פרחי בר ועצים עם צל נעים בתחילתו של יום שרבי. התמקמנו, ומזגנו לעצמינו כוס תה מהתרמוס המפורסם של הדס, והמתנו לשאר המשתתפות (והמשתתף).

מבט על – על בית-ספר אתגרי העתיד

בית הספר הוקם כחטיבת הביניים הראשונה בעיר חריש לפני 4 שנים. מעיר של 5000 תושבים בהקמת החטיבה, צמח בית הספר לתיכון בעיר שמונה כיום  40,000 איש. תלמידי בית הספר הם בעיקר מהעיר חריש אבל יש גם מעט מהיישובים בסביבה. בית הספר גדל במהרה בהתאמה משתי כיתות חטיבה ל-500 תלמידים ב-15 כיתות ז עד יא, שנה הבאה תהיה גם כיתת יב.
בכל כיתה יש שני מחנכים – מחנך ומחנכת, מתוך תפיסה חינוכית מהותית שמתחילה אצל מנהלי בית הספר – בשותפות גם כן – טלי הולן וליאור לויתן. 

הגישה החינוכית

בית הספר הוקם מתוך גרעין של השומר הצעיר עם חלום להקים בית ספר שבליבו החיבור בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי. הקוד הבלתי פורמלי בא לידי ביטוי היום כמעט בכל רכיב של בית הספר, באורחות החיים – בטיולים, בנגרייה, בקשר בין מחנכ.ת-חניכ.ה, ובחברת הנעורים שהוקמה השנה בבית הספר.
הדגש בתפיסה החינוכית בבית הספר הוא היחסים בין החניכים והחניכות למחנכים ולמחנכות. הרבה ממשאבי בית הספר מושקעים ביצירת הקשר האיכותי לדמויות החינוכיות בבית הספר.

צוות בית הספר

בבית הספר יש כיום 76 אנשי צוות. לכל כיתה יש מחנך ומחנכת ושניהם יחד יהיו בשיעורי החינוך בכיתה. יש חשיבות גדולה לניהול מערכת היחסים בין זוגות המחנכים כדי שיצליחו לתת מענה מיטבי לכיתת החינוך שלהם ולכן יש פגישות ליווי לכל זוג מחנכים אחת לשבוע. הפגישות מתקיימות עם אחד ממנהלי בית הספר או עם אחת היועצות, אחת לשבוע באופן קבוע.


פתיחת שבוע בימי ראשון – הלימודים מתחילים בשעה 9 וכל הצוות נפגש בשעה 8:30 לפגישה של תחילת שבוע הנקראת "הכוונת הלב". קוראים יחד טקסט קבוע ומאחלים לעצמם משהו לשבוע הקרוב.


בנוסף, יש ישיבות שכבה אחת לשבוע וישיבה שבועית אחת ארוכה של כלל הצוות.

חדרי הצוות השכבתיים והכלל בית ספריים בעלי קירות שקופים, נוכחים גם כשהם בעצירה לקפה.

המיוחד והייחודי באתגרי העתיד

ברקע ובאווירה של בית-הספר הזיקה החזקה לחינוך הבלתי פורמאלי, לעוצמות שלו, ללמידה הבלתי פורמאלית ובקודים של היחסים הבינאישיים – הקשר בין החניכים למחנכים. הקוד הבלתי פורמאלי הוא בעומק ובכל אורחות החיים של אתגרי העתיד. גם טלי וגם ליאור, מנהלי בית-הספר, צמחו שניהם מתוך הקרקע הפוריה של תנועות הנוער, ומשנתם החינוכית עוצבה שם ומצאה דרכה במהלך התנסויות חינוכיות נוספות, עד שמצאה מימוש מלא באתגרי העתיד.

יחד עם זאת, אתגרי העתיד הוא בית-ספר על יסודי שמחויב למסגרות הפורמאליות. יש בגרויות, יש מבחנים, יש תוכנית לימודים מחייבת. בית-ספר על כל המשתמע מכך.

בין הבלתי פורמאלי לפורמאלי נמצא הייחוד של בית-הספר.

היבטים של קשר אישי, שייכות ומערכות יחסים


תו ההיכר של בית-ספר אתגרי העתיד, ללא ספק, הוא מערכות היחסים. 

הקשר בין מחנך לחניך דומה יותר לקשר בין חונך לחניך בתנועת נוער, מאשר בין מורה לתלמיד בבתי-ספר רגילים. כלומר:

  1. השיח הוא בגובה העיניים
  2. התייחסות הוליסטית לחניך, לא רק לימודית
  3. חשיבות של יצירת הקשר העמוק עם החניכים והחניכות 
  4. התייחסות ליצירת שייכות לקבוצה ולמקום


המחנכים והמחנכות מרוכזים ביצירת מערכות היחסים עם החניכים והחניכות בכיתה. זה בא לידי ביטוי בדרכים הבאות:

ביקורי בית – אחת לשנה לפחות מבקרים המחנכים אצל כל חניך וחניכה, לרוב המחנכת והמחנך יחד. ביקורי הבית יוצרים התרגשות אצל החניכים ובני משפחותיהם, והמחנכים יוצאים מהביקורים עם הסתכלות אחרת, עמוקה יותר על החניכ.ה. מתוך הכרה בערך הרב של הביקורים, יש מחשבה לקצר בשנה הבאה את אחד מימי הלימודים כדי לאפשר ביקורי בית באופן מאורגן יותר. 

מחברות התכתבות – כל יום ראשון נפתח בשעת מחנך בכיתות והחניכים כותבים במחברת על עצמם – חוויות, התייחסויות לשאלות מחנך.ת, או מענה לשאלות רפלקטיביות לעצמם. כולם יקבלו התייחסות כתובה מאחד המחנכים ביום ראשון שאחרי.

קשרים עמוקים – היו לנו הזדמנויות לחזות בקשרים האותנטים בין אנשי צוות לבין חניכים. במעגל שיחה יכולנו לקבל הצצה לאיכות מערכות היחסים. מעגל השיחה כלל אותנו, משתתפות הסיור, טלי המנהלת, וקבוצה של חניכים וחניכות בכיתות ח וט. ניתן היה להבחין בכבוד הדדי, יחסי אמון, יחסים חבריים. כפי שניתן לצפות מבני ובנות נוער צעירים, במהלך השיחה הארוכה היו מקרים של התבדחויות, ושיחות שאינן קשורות. לא היו נזיפות, אפילו לא בקשה להיות בשקט. אבל היתה התייחסות – במבט, בחיוך, בהנחת יד. 

לצד זה, ישנם גבולות ברורים שיכולים להוביל להשעייה או זימון הורים לשיחה בעקבות מקרי התנהגות שונים. גם במקרים כאלה יש תמיד מקום לקשר ושיחה. כשחניך מושעה, המחנך או המחנכת יבקרו אותו בבית. 

בשיחה עם ליאור, מנהל בית-ספר, הוא הדגיש רעיון נוגע ללב:

המקרה של פריצת גבולות הוא הזדמנות לקחת צעד פנימה אל החיים של הילד.

מקרה של פריצת גבולות ילווה בסנקציות, אבל לצידן חתירה למפגש, לאמת ולהעמקת הקשר. הסמכות של המחנך מקרבת את החניך אליו ואת המחוייבות שלו אליו.

הביטוי האישי וחווית הלמידה


הגענו לסיור בבית הספר בזמן שהתקיימו בו ימים פתוחים. בית הספר פתוח למבקרים ויש צוותים של חניכים וחניכות שמדריכים את הסיור. זכינו לליווי של שתי חניכות מכיתה ח שליוו אותנו דרך תחנות שונות בבית הספר שכללו מרחבים ייחודיים ותערוכות תוצרים שונות.

עברנו מכיתה לכיתה, והבחנו בשמות המיוחדים: במקום מספרים לכל כיתה בשכבה, כמו שאנחנו מכירים מבתי ספר רבים, יש כינוי לכל כיתה – ג'ירפה, פילה, כפיר וזאבה הם רק חלק מהשמות של הכיתות, אלו שהצלחנו לקלוט ושמנו לב שהם ממש מתייחסים לזה בפנייה אחד לשנייה – את זאבה, נכון? ההוא ג'ירף?


אחת מתחנות הסיור כללה תערוכת יחיד של עבודות אמנות של אחת החניכות. החניכה סיפרה על תהליך היצירה שעוזר לה לשבת בכיתה ולהתעמק בציור שלה ועל ההשקעה שלה בכל ציור.


נכנסנו לכיתה שבה תערוכה בהיסטוריה – על המהפכה הצרפתית. החניכים למדו על המהפכה הצרפתית, ואז נכנסו לתהליך (PBL (Problem-Based-Learning ויצרו בקבוצות משחקי קופסא מגוונים. שיחקנו רביעיות, נחש מי, משחק זיכרון, סולמות ונחשים ועוד – וכל זה משולב עם שאלות ומידע על המהפכה הצרפתית. 

בחירת משתתפי קבוצת פרוייקט היא מעניינת. החניכים סיפרו לנו שהיה עליהם לבחור חבר אחד שהם רוצים לעבוד איתו ("כדי שיהיה גם כיף") ועל ההשלמה לרביעיות החליט המורה ("כדי שלא נעשה רק כיף ולא נעבוד"). הם שיתפו גם באתגרים שהם התמודדו איתם בעבודת הצוות שהיתה במהלך הכנת המשחק. היה קל לראות כמה הם גאים במשחקים שלהם וכמה רצו שנשחק בהם. המשחקים, אגב, בעבודת ידיהם, וברמת גימור גבוהה. 

בכיתת האנגלית נכנסנו לאווירת בית קפה. ניכר היה שהשקיעו בתפאורה – תאורה מעומעמת, מוסיקה רגועה וריהוט מתאים. מגזינים באנגלית היו פזורים על השולחנות. היו אלה עותקים זהים של אותו מגזין – מגזין שנכתב על-ידי כל חניכי הכיתה – כל חניך או זוג חניכים כתבו כתבה באנגלית. מאוד בלטה האיכות של המגזין שהודפס – נייר איכותי ועבה, הכל צבעוני ויפה, עיצוב נעים לעין וכמובן כתבות ארוכות באנגלית ועברו תהליך מובנה של פיתוח ועריכה בהנחיית המורה לאנגלית.

הסיור היה ארוך ומלא בתצוגות ותערוכות. לא כתבנו על הכל. נציג כאן מספר תמונות מתערוכות מעניינות נוספות:



גרעין לביאה


חברת הנעורים – גרעין לביאה, הוקמה השנה בבית הספר כחלק מהתפיסה החינוכית השורשית מתוכה צמח בית הספר. כאן בא לידי ביטוי החיבור בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי והרצון לאפשר את האיכויות של החינוך הבלתי פורמלי לא רק בשעות אחה"צ.
הגרעין מונה 10 בני שירות של השומר הצעיר שהקימו את חברת הנעורים בתוך בית הספר והם חיים בדירה בקרבת מקום. הם נמצאים במועדון הנעורים בהפסקות, מוציאים תלמידים ותלמידות למפגשים אישיים מתוך השיעורים ומעבירים פעילויות אחה"צ בנוסף לפעילויות הייחודיות שעושים סביב חגים ואירועים מיוחדים.
כל העבודה בגרעין לביאה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם בית הספר והגרעין הוא חלק מבית-הספר. 

סדר יום


מערכת השעות כוללת שיעורים שונים ואחרי בחינה וניסיונות של יחידות שיעור שונות, הגיעו למבנה של שיעור של שעה, ואחריו הפסקה של 20 דקות. המבנה הזה קבוע לכל היום וכל השבוע. השיקולים למבנה הזה הוא הניסיון הקודם בשיעורים ארוכים יותר שהעלו קושי רב לשמור על ריכוז, וכן הרצון לאפשר הפסקות ארוכות ומשמעותיות שמזמנות מגוון קשרים חברתיים.


בתחילת כל יום לימודים החניכים והחניכות מפקידים את המכשיר הסלולרי שלהם אצל המחנכים בתוך ה"כלאפון". החניכים מודים שלמרות שיש כאלה שמנסים להתחמק, בסופו של דבר זה שומר עליהם כדי שיבלו אחד עם השנייה ולא במסכים.
במהלך ההפסקות, כמעט בכל הימים, מועדון הנעורים פתוח ומאויש על ידי בני השירות וניתן לבלות שם במשחקים השונים כמו שולחן הביליארד או להתרועע עם חברים על הספות.
כחלק מסדר היום השבועי של בית הספר, בכל יום חמישי יש תורנות ניקיונות. בית הספר אינו מעסיק מנקים.ות מהרשות המקומית ומנצל את תקציב הניקיון לצרכים אחרים של בית הספר. על הניקיון אחראים החניכים.ות לפי טבלת חלוקה מסודרת של מרחבים וחלוקת משימות.

מרכז הלמידה


בבית הספר יש מרכז למידה לחניכים וחניכות שזקוקים להתאמת למידה מסיבות שונות. במקום ללמוד בכיתה קטנה, מנותקים חברתית משאר השכבה, יש תמיכה במרכז למידה בתוך בית הספר שפועל במקביל לשיעורי אנגלית, חשבון ועברית במערכת השעות של הכיתה. חניכות ששוחחו איתנו במרכז הלמידה תיארו כמה הן שמחות להרוויח משני העולמות- הוראה מותאמת אישית לפי הקצב שלהן לצד מגוון רחב של חברות וחברים בכיתה ובשכבה באופן שאינו מנותק מהם.

חוויות ותחושות

הסיור התקיים במסגרת הימים הפתוחים שבית-הספר מקיים. זה איפשר לחניכים ולצוות להתפנות ולשוחח איתנו, להסביר, ולענות על שאלות. זה גם איפשר לנו לצפות באופן מסודר בתוצרים של פרוייקטים שהוצגו באופן מאיר עיניים. יחד עם זאת, בימים כאלה קשה יותר לספוג את האווירה היומיומית של התנהלות בית-ספר שבשגרה. 

עם זאת, אי אפשר שלא לראות את הקשר בין הצוות לבין החניכים והחניכות. זה בולט בכל אינטרקציה. היחס האיכפתי, ההתייחסות המכבדת, המבט המכיל, והקשר שמורגש.

פגשנו בני נוער רבים, בני נוער כמו בני גילם בכל מקום. החזקנו אצלינו את הידיעה שבני הנוער הללו הגיעו לא מזמן ממקום אחר בארץ. חריש היא עיר שהוקמה לפני שנים ספורות, וצמחה במהירות מסחררת. אין כאן ילדים שגדלו יחד בשכונה מגיל הגן והיסודי. אלה חלק מאתגרי ההווה ב"אתגרי העתיד".  ועם זאת, הרגשנו מהם הרבה מחוייבות להציג בפנינו, אם זה להוביל סיור, להציג תערוכה, להסביר לנו את הדגם שבנו. מחוייבות שנובעת משייכות וגם מבניית ערך עצמי. הם כמו חיכו שנפנה אליהם, שנתעניין, שנשאל שאלות. חלקם בדקו את עצמם מולנו או לפני חבריהם או אנשי צוות – איך הם מציגים – טוב מספיק? זה היה להם מאד חשוב. החניכים איתם דיברנו סיפרו על תחושה אחרת שהם מקבלים בבית-הספר. תחושה שרואים אותם, שאכפת למחנכים מהם, שהם שייכים למקום הזה.

בסיור אי אפשר לראות הכל ובימים פתוחים יש עוד פחות נגישות לקשיים, לאתגרים, למקומות שנמצאים פחות באור. אבל יש תחושה חזקה שהולכת איתנו של חינוך הומאני, ערכי איכפתי וקשוב שעושה הרבה טוב.

מקור נוסף ללמוד על אתגרי העתיד: טלי וליאור התארחו בפורום האטה בחינוך ודיברו על הערכים הללו, ועל היבטים של האטה בחינוך בתפיסתם ובמימוש באתגרי העתיד. ניתן לצפות בהקלטת המפגש

תודה לג'ני ספקטור ולרונית בר-אילן על הצילומים המיוחדים


לקריאה על בתי-ספר נוספים בהם סיירנו במסגרת: "בשבילי הלמידה":

הבית העגול – בית-ספר שהוא בית

בית-מיתר – בית חינוך ולדורף

תיכון החממה

בית-הספר השכונתי שפירא

בית-הספר היסודי ממלכתי בסלעית

בית חינוך קהילתי גאולה

הבוסתן – בית חינוך בתנועה

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת

תגובה אחת

  1. כתבה מדהימה, בית הספר מרשים מאוד! יישר כוח למנהלים ולצוות החינוכי על ההנהגה המיוחדת הזו.
    בהצלחה בהמשך….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים מעניינים מהבלוג

ashim-d-silva-100979

שנשמור על קשר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.

דילוג לתוכן