בית-הספר השכונתי שפירא

סדרת בשבילי הלמידה – סיורים לבתי-ספר מעוררי מחשבה והשראה / אורית פרנפס, הדס שדות

הקדמה – בדרך לבית-הספר

הגענו השכם בבוקר כדי לספוג את אווירת שכונת שפירא. כיוון שבית-הספר השכונתי שפירא הוא בית-ספר שכונתי זה נראה לנו חשוב. מיד כשמגיעים לשכונה, ליד התחנה המרכזית של תל-אביב, חשים בצבעוניות, ובגיוון.

עברנו בשער בית-ספר. ברבע לשמונה כבר התקבצו בפתח הורים וילדים. שחר פיינשטיין גבריאל, מנהל בית-הספר, עמד וקידם בברכה את כל המגיעים, שוחח עם הילדים וההורים, חיבק וצחק עם הילדים.

בתוך המולת הבוקר, זיהה שחר גם אותנו, והמליץ לנו בחום להעביר את השעה עד הביקור בבית הקפה השכונתי – קפה שפירא.

זו היתה המלצה נפלאה.

מבט על על בית-הספר

השכונתי שפירא הוא בית-ספר ציבורי בתל-אביב שפועל זו השנה השלישית. הוא נמצא בלב שכונת שפירא ולזה יש משמעות עמוקה וחשובה כפי שנראה בהמשך.

בית-הספר מונה בשנתו השלישית 177 ילדים.

3 כיתות א ביניהן אחת חינוך מיוחד, 3 כיתות ב-ג, כ 30 ילדים בכל כיתה.

חינוך מבוסס מקום

אחד העקרונות המרכזיים של בית-הספר הוא חינוך מבוסס מקום, מה שאומר שחלק גדול מהלמידה, כולל תכנית הליבה מתרחש גם מחוץ לבית-הספר – ברחובות השכונה, בגן הבוטני (2 ק"מ מבית-הספר), בגינות הקהילתיות ובספריה.

שחר פיינשטיין גבריאל, מנהל בית-ספר, הציג את עצמו ודרך הסיפור האישי שלו, ותפיסותיו החינוכיות צייר את חזון בית-הספר ואת אופן ההתנהלות שלו.

עם עבר מקצועי כמשפטן ומוסיקאי, הגיע לחינוך, בדגש על החינוך המיוחד וניהל תיכון נערים ונערות בסיכון.

הלימודים בבית-ספר למנהיגות במנדל, היו הזדמנות טובה לחשיבה על מה חשוב לו בשדה החינוך, ובעיקר הדברים שחש לגביהם אי נחת. זה הוביל אותו להבנה שבית-הספר הוא הזירה שלו לשינוי, להובלת האג'נדות שלו, ולאיסוף ומימוש החזון החינוכי שלו. ואלה חלק מהנחות היסוד:

  • למידה מתרחשת בדרכים שונות, דרך מפגש עם אנשים, מפגש עם מקומות.
  • שאיפה עזה לשבור את קירות בית-הספר.
  • ילדים צריכים להיפגש לא רק עם מורים ואנשי חינוך. גם עם אמנים, בעלי מקצוע מהקהילה יכולים וצריכים לשמש כמנטורים משמעותיים לילדים.
  • בית-ספר לבד לא יכול לתת את כל המענים.
  • כל השכונה היא בית ספר – ילדים לומדים מאנשים שונים, מהרחובות, ממקומות, מהסביבה.

הנחות היסוד הללו החלו להתפתח כמודל וכחזון. במהלך חיפוש ברשויות המקומיות, התגבש יחד עם עיריית תל-אביב רעיון להקים בית-ספר יסודי בשכונת שפירא. עד אז לא היה בית-ספר יסודי ממלכתי בשכונה וילדים למדו בבתי-ספר שונים בשכונות סמוכות.

במודל המקורי והחדשני של שחר וקבוצת אנשי החינוך שאתו, לא נכלל הסיפור של השכונה – שכונת שפירא. הסיפור של השכונה נשזר במודל והיום הוא חלק מהותי ובלתי נפרד ממנו. במידה רבה סיפור שכונת שפירא מעצים ומוסיף רבדי עומק למודל המקורי.

בית-ספר בלב שכונת שפירא

האוכלוסיה בשכונת שפירא היא מהמגוונות ביותר שניתן לדמיין. משפחות תל-אביביות מהמעמד הגבוה, גרעין תורני, גרעין קיבוצי של דרור ישראל, דור שני ושלישי של קהילת הבוכארים, פיליפינים שהתחתנו עם ישראלים, משפחות ערביות, ומהגרים רבים מאריתריאה נמצאים יחד באותו מרחב אורבני.

סיבוב קצר בסביבת בית-ספר חושף אותנו למבנים של חסרי דיור ברי הגנה, דירות שמחולקות למשפחות מאריתריאה, בתים פרטיים קטנים ועשויים טלאים טלאים, כל אלה לצד בניינים חדשים ומרווחים. יש כאן הכל מהכל.

ובתוך כל זה, מוקם בית-הספר השכונתי שפירא לכל ילדי השכונה, כולם (בינתיים בגילאים הצעירים). מי שלא גר בשכונה לא יכול ללמוד פה.

המורכבות גדולה. יחד עם זאת, התפיסה החזקה והיציבה היא שבית-ספר אינו בועה וחממה לגדל בה ילדים. השכונה היא מקום עשיר ללמוד ממנו. הילדים חיים בשכונה ממילא, וצוות בית-ספר שותף בתיווך המציאות המורכבת הזו.

גם מבנה בית-הספר הוא חלק מהשכונה ואמנים מוזמנים להשתמש בבית-ספר כסטודיו, מרחבים בבית-ספר מוצעים לשימוש הקהילה כמו גם ארועים קהילתיים. הילדים משתלבים בשכונה ובמבנים הקהילתיים והמרחבים הציבוריים בשעות הבוקר והצהריים, והשכונה מוזמנת לבית-הספר בשעות אחר-הצהריים והערב.

בית-הספר לא סתם נמצא בתוך שכונה, יש לו תפקיד חשוב. בית-הספר הוא עוגן קהילתי בשכונת שפירא.

המיוחד והייחודי בבית-ספר

נראה שכל דבר בבית-ספר שכונתי שפירא הוא מיוחד וייחודי. הלמידה מחוץ לבית-ספר, הלמידה בתוך בית-ספר, והסדירויות שמחזיקות את כל מה שחשוב.

סדירויות בבית-ספר

ישנה הבנה עמוקה שמה שלא נכנס לסדירויות לא קורה, ושחשוב לתת מקום לדברים החשובים בסדירויות קבועות.

יום לימודים הוא משעה 8 עד שעה 16 בכל יום (פרט לשישי – יום קצר)

כל יום מתחיל במפגש בוקר – לעשות את המעבר הנדרש בבוקר. זו אחת המליאות הפרונטליות היחידות בסדר היום לכל הכיתה – כ 30 ילדים.

היום ממשיך ב"זמני הנחיה" – למידה עצמאית של מיומנויות בשפה וחשבון עם הנחיה של הצוות.

מתוך 40 שעות (כולם לומדים 8-16) 12-13 שעות בחוץ. זו מסה קריטית שהופכת את היציאה החוצה לחלק מהותי מהלמידה. גם בתוך שעות החוץ יש סדירויות קבועות: ביום ראשון – "סיבוב מה נשתנה" בשכונה, שני – למידה בגינות הקהילתיות, שלישי – גן בוטני, רביעי – ספריה, חמישי – אמנויות במרכז הקהילתי, שישי פעילות בבית-קפה שפירא – הקפה השכונתי.

למידה מחוץ לבית-ספר

לימדו אותנו שבית-ספר זה בפנים, רוצים לגונן על הילדים, לשמור עליהם מפני העולם הקשוח בחוץ.

הגישה בשכונתי שפירא היא שכשילדים פוגשים אנשים, סביבה, מורכבות – אלה הזדמנויות ללמוד את העולם בכל מיני שכבות. תפקיד המורים לתווך להם מראות קשים, לא מוסברים או לא מוכרים. הילדים נמצאים במרחבים הציבוריים הללו בכל מקרה כחלק מהיומיום שלהם, והתיווך חשוב להתמודדות עם המורכבות שקיימת ממילא.

צוות ההקמה של בית-הספר מיפה את האיזור ברגליים וזיהה מקומות מחוץ לבית-הספר שבהם אפשר להיות וללמוד מהמקום. הם גילו שבמרחק של כמה דקות הליכה מצוי מרכז קהילתי עם ספריה, במרחק 2 ק"מ מצוי גן בוטני של תל-אביב, כל אלה ריקים במשך כל יום הלימודים. בנוסף ישנן גינות קהילתיות מסביב, אחת מהן מול בית-הספר.

הילדים לומדים מדעים בגן הבוטני, גיאומטריה בגינה הקהילתית, וכל מה שספרים יכולים להציע בספריה הקהילתית. כל המקומות האלה פנויים וזמינים לילדים באופן קבוע. מעבר לזה, למידה מתרחשת בדרך לכל אחד מהיעדים במפגש עם אנשים, חפצים, מקומות, אירועים (כמה אפשר ללמוד מצפיה ושיחה סביב צינור מים שמתפוצץ?) ועוד.

היציאה החוצה היא פשוטה ויומיומית. נדרש שני מבוגרים ליציאה עם כיתה. פשוט יוצאים והולכים.

כאשר למידה בחוץ הופכת לחלק מהשגרה, בזכות הסדירויות, ילדים לומדים להתנהל בחוץ, להתבונן, להיות עמידים יותר לפיתויים ולהתרגל להיות בחוץ וללמוד מהסביבה. מתפתח גם הערך בלדעת לנווט ממקום למקום, שתורם לתחושת הביטחון וההתמצאות. גם תחושת השייכות לשכונה מתחזקת – מכירים את בעלי בית-הקפה, את ההורים בגן השעשועים, הספרנית וכו'.

הלמידה בתוך בית-ספר

אם חשבנו שהייחוד של בית-הספר הוא ביציאה החוצה בחלק נרחב של היום, מסתבר שגם ארגון הלמידה בתוך בית-ספר ייחודי מאד. במרחב בית-ספר פגשנו את טובי חמו, סגנית המנהל והמנהלת הפדגוגית שהסבירה על גישת הלמידה בתוך בית-ספר תוך שאנו צופים בילדים ובאנשי הצוות בפעילותם.

בבית-ספר אין קירות, אין לוחות, אין ספרי לימוד. לכל שיכבה קומה משלה, שבה מרחבים כמעט פתוחים והילדים בכל השכבה נמצאים בכל המרחב, על השטיחים, סביב שולחנות עגולים, עם משימות שבחרו לעשות.

יש חשיבות רבה לפיתוח וטיפוח לומד עצמאי – ילדים שיודעים לבחור משימות, לנהל את הזמן שלהם, לבקש עזרה כשצריכים. חומרי הלמידה וההמחשה זמינים במרחב והם בוחרים במה לעסוק, כשהצוות נמצא לכוון ולהנחות.

בכל שכבה מספר אנשי צוות על-פי התקן של משרד החינוך, אבל יש מספר רב של סטודנטיות שעושות התנסות בבית-ספר והן מעשירות ומגדילות את הצוות ואת התמיכה הניתנת לילדים.

לצד העבודה העצמאית של הילדים, הצוות מפתח תהליכים למיפוי הלמידה והמיומנויות של הילדים בממדים שונים.

חוויות ותחושות

שהינו בבית-ספר בזמן העבודה עצמית בבית-הספר, והספקנו לראות את הילדים הולכים לספריה.

במהלך זמן העבודה העצמית מאד בלט שיש משהו בהרגלים שנרכש וזורם. מרחבי הלמידה מאורגנים בחלל, עם חומרים רבים ומזמינים, והילדים יודעים כיצד לעבוד איתם. כולם עובדים כמו בכוורת דבורים במגוון פעילויות עצום. הילדים עסוקים, המורים איתם, תומכים במי שצריך. באופן מפתיע היה שקט של עשייה, נינוח ונעים, למרות גודל קבוצת הילדים. ניתן להתרשם שהילדים לומדים מיומנויות חשובות של שפה (בזמן בו היינו), בדרך עצמאית, מהנה ומעניינת.

ההליכה לספריה גם היא התנהלה מתוך הרגל – הילדים כבר עומדים בחוץ בטור ואז צועדים בין רחובות השכונה עד הספריה. שם בספריה הם יושבים סביב המורה שמקריאה להם סיפורים ומשוחחת איתם.

אחד הדברים המרגשים ביותר הוא החיבורים בין הילדים. ניכר שהם בכלל לא רואים את ההבדלים ביניהם, שניכרים לעין לצופה שמגיע לראשונה לבית-הספר. הם עובדים יחד, משחקים יחד, מתחברים – אוכלוסיות שקודם לכן לא היתה כל אינטרקציה ביניהן. טיפוח הסובלנות מגיל צעיר בין הילדים לא דורש כל מאמץ או פעולה מכוונת. פשוט להיות, לחיות ולהכיר.

לסיום, הנה מה שאמר אחד הילדים לחברה בקבוצה שלנו: "כדאי לך לבוא ללמוד בבית-הספר שלנו. יש פה שתי הפסקות, בלי לוח, לומדים פה לבד, ויש פה ארוחת צהריים. זה בית-ספר מיוחד!"


לקריאה על בתי-ספר נוספים בהם סיירנו במסגרת: "בשבילי הלמידה":

הבוסתן – בית חינוך בתנועה

בית חינוך קהילתי גאולה

בית-הספר היסודי ממלכתי בסלעית

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת

2 תגובות

  1. מעניינת נקודת המבט דרכה נכתבה הכתבה. נקודת מבט שמתארת זרימה ורוגע למרות שאני מניחה שבבית הספר היה עודף של גירויים והתרחשויות. הזכיר לי את התפיסה של מקום השכונה ובית הספר בהולנד.
    העמידה על הסדירויות עשתה לי הרבה סדר.

    תודה:)
    קרן

    1. הי קרן, תודה
      זה מנקודת המבט של המתבונן. מאמינה שיש גם הרבה אתגרים. אבל מה שאני ראיתי זה 60 ילדים במרחב אחד, כל אחד בענייניו, בקבוצות, ביחידים, עם מורה או בלי, כשכל אחד שקוע בענייניו, והיה שם שקט יחסי של עבודה ומעורבות. ממש לא מובן מאליו. וכאמור, אוכלוסיה הכי מגוונת שיש. גם כשיצאו לספריה, עמדו בטור והלכו מסודר – ברור שמתורגלים. אני חושבת שהעניין הוא באמת הסדירויות והפיכתן לחלק מהשיגרה. אנחנו כבר באמצע השנה והילדים מורגלים לשיגרה הזו, ונראה שזה פשוט עובד.
      באמת שיש שם סוג של קסם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד פוסטים מעניינים מהבלוג

האטה בחינוך

האטה בחינוך

אחת ההשתמעויות של 'למידה מתנועת החיים' היא שתהליך הלמידה נובע מהמקצבים הפנימיים של הילד. החיבור נוצר אל 'תנועת ההאטה', ומשם גם למיקה דפני ולד"ר ענת שפירא לביא – ויחד התחלנו להוביל תחום חדש: "האטה בחינוך".
החיבור בין עולם החינוך לבין עקרונות תנועת ההאטה נוצר במטרה להחזיר את הלמידה למקומה הטבעי והמשמעותי, ולאפשר נחת והעמקה בלמידה לאנשי חינוך ולתלמידים כאחד. 
המטרה היא לקדם תפיסות ופרקטיקות של האטה בשדה החינוך בישראל ולהוביל שינוי חינוכי-תרבותי, שיאפשר לנשות ולאנשי חינוך, ולמערכת החינוכית כולה, לשלב עקרונות של חינוך איטי באופן מקדם ומיטיב.

בתי-ספר

בשבילי הלמידה – בתי-ספר מעוררי השראה

למידה מתנועת החיים היא למידה חיה, ערנית, מחוברת, נלהבת ומשמעותית.
הדס שדות ואני מחפשות בתי-ספר שבהם מתרחשת למידה כזו. אז החלטנו לצאת למרחבים.
בכל שבועיים אנחנו מסיירות בבית-ספר אחר, ומזמינות איתנו נשות ואנשי חינוך שרוצות להצטרף. אנחנו מסיירות לבתי-ספר שמעניינים אותנו – כאלה שהם מעוררי מחשבה והשראה. כאלה שבהם ילדים מונעים מתוך עניין וסקרנות, תשוקה והנעה פנימית. חיוניות וחדווה. כאלה שילדים ומורים אוהבים להיות בהם, ושהם ממלאים אותם במשמעות. מסע מרתק.

בית-הספר השכונתי שפירא

בית ספר ציבורי שמממש רעיונות של חיבור למקום, לסביבה ולקהילה, למידה מהחיים עצמם, של שיתוף הורים ומשפחות, ושל פדגוגיה מבוססת מקום. בית-הספר ממוקם בשכונת שפירא (אפשר לנחש…) בדרום תל-אביב.

ashim-d-silva-100979

שנשמור על קשר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.

דילוג לתוכן