הדס שדות ואורית פרנפס
סדרת בשבילי הלמידה – סיורים לבתי-ספר מעוררי מחשבה והשראה
בדרך לבית-הספר
בית-ספר ענבר עורר בנו תמיהה בפעם הראשונה ששמענו עליו, לפני זמן רב. הקול הראשון שעלה בנו היה: בית-ספר חילוני רק לבנות? מה היתרון בהפרדה בבית-ספר ענבר, בעיקר כשהעולם בחוץ אינו מופרד? ולמה ההדרה הזו של בנים? אבל מאז, התחלנו לברר ולקרוא והבנו שזה בית ספר שכדאי לבקר בו, לנסות להבין בעצמנו את הרעיון שעומד מאחורי הקמתו.
נסענו שוב לירושלים. הגשם שהתחיל לפנות בוקר הציף את הכבישים ויצר פקקי תנועה כבדים. אבל בנחישות רבה הגענו לבירה לאחר שעתיים וחצי. הביקור בבית-ספר ענבר עלה במאמצים, אבל המאמץ היה שווה.
בית-ספר ענבר ממוקם בשכונת גוננים בירושלים, לא רחוק ממבנה בית-ספר יער של גבעת גונן שביקרנו במרחב היער שלהם ממש לא מזמן.
מהחוץ הסגרירי והאפור, נכנסנו למסדרון חמים, מקושט ומזמין. השארנו את תלאות הדרך מאחורינו, והתחלנו את הסיור. היום הוא יום מיוחד בבית-ספר ענבר – יום תוצרים. תכנייה מסודרת כוונה אותנו להצגות בשכבות השונות ותערוכות בחללי בית הספר. התחלנו…
"מבט על" על בית ספר ענבר
בית-ספר ענבר הוא בית-ספר חדשני לתלמידות, חילוני ממלכתי בירושלים שמטרתו לקדם תלמידות לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן, להצליח ולהצטיין בהיבט הלימודי, הערכי והחברתי.
בית-הספר הוקם ע"י האגודה לקידום החינוך ביוזמתה של הדס רייס ופועל זו שנתו הרביעית בניהולה של מרים ליבוביץ-אשרף.
ענבר הוא בית-ספר צומח ז'-יב'. לומדות בו כיום 170 תלמידות בשכבות ז' עד י'. בכל שכבה שתי כיתות, בכל כיתה 24-26 תלמידות. הלמידה בכיתות הטרוגניות, ללא הקבצות.
מרחב בית הספר נעים, צבעוני ואסתטי, האווירה נעימה והמחשבה שעלתה בנו היא – האם זה בזכות המרחב הנשי של בית הספר?
המיוחד והייחודי בבית-ספר ענבר
התפיסה החינוכית
בית-ספר ענבר הוקם על מנת לאפשר לנערות בגילאי ז' עד יב' מרחב בטוח להתפתחות ותנאים מיטביים ליצירת תחושת מסוגלות בתקופת ההתבגרות שבה יש עיסוק מוגבר בבניית הערך העצמי לצד השינויים הגופניים המאפיינים את הגיל. המרחב הנפרד, מאפשר לתלמידות לעסוק בשאלות של גיבוש הזהות העצמית – מי אני, מה אני, מה הקול שלי. בית הספר מעודד את התלמידות להיות פעילות בתנועות הנוער ובית הספר-לוקח חלק ומשתתף בהרבה אירועים עירוניים עם בתי-ספר אחרים.
העקרונות הפדגוגיים של בית הספר מתרכזים במצוינות פדגוגית לצד התייחסות למגדר ולמאפיינים הייחודיים שלו.
עקרונות בית הספר: אינטלגנציה גופנית, חדשנות, קהילת ידע, מנהיגות, קהילה, פרספקטיבה מגדרית והם נוכחים בעשייה, בשיח הבית ספרי ובתכנית הפדגוגית.
התלמדות בקהילה
חלק מהתפיסה הייחודית של בית-הספר, באה לידי ביטוי בלמידה רב תחומית מחוץ לבית-הספר.
במסגרת של "התלמדות בקהילה", יוצאות כל התלמידות בכל ימי שלישי בשבוע, ללמידה מחוץ לבית הספר. הלמידה הרב תחומית מאורגנת בשלוש סדרות לאורך השנה. כל סדרה מתמקדת בנושא מסויים סביב שאלה פוריה שמלווה את התקופה ובסופה, פרוייקט סיום.
ימי התלמדות בקהילה כוללים מפגש עם אנשים, סדנאות וביקור באתרים עירוניים שונים. בתוך כך, התלמידות מתבוננות על נושא הסדרה דרך פריזמות שונות, ביניהן מדעית, תרבותית, אמנותית וחברתית.
דוגמאות לסדרות שנלמדו בשנים האחרונות – תזונה וקולינריה, עיצוב אופנה, מדיה ותקשורת, אינטליגנציה גופנית, כלכלה, פוליטיקה ועוד.
יום הסיור התקיים במהלך תצוגת התוצרים של סיום הסדרה השנייה. בסדרה זו למדה כיתה ז' על עיצוב אופנה, כיתה ח' למדה על תזונה וקולינריה, וכיתה ט' על מדיה ותקשורת. כל תלמידה הציגה פעמיים עם קבוצתה את התוצר שלה, ובשאר הזמן השתתפה כקהל ב-4 תוצרים של תלמידות אחרות, משכבות שונות.
אנחנו צפינו במספר פרזנטציות והסתובבנו בתערוכת התוצרים.
במסגרת סדרת עיצוב אופנה, חלק מהתלמידות בחרו לעסוק בדימוי גוף, נושא שרלוונטי לבנות רבות בגילאי ההתבגרות. פרזנטציה אחת עסקה בדימויים לא מייצגים מהתקשורת והמדיה שיוצרים לחץ על בנות לחקות את הדימויים הללו. התלמידות יצרו סרטון סימולציה שעשה רושם רב על חברותיהן שבקהל. כמו כן, בפרוייקט אחר, יצרו הילדות ז'ורנל שמדבר על דימוי גוף. התרשמנו מז'ורנל ברמה גבוהה עם תוכן מעמיק ועיצוב מוקפד.
במסגרת סדרת תזונה וקולינריה בדקו התלמידות את השפעת התזונה על הגוף, התרבות והעולם והפרוייקט שלהן היה להקים מסעדה על בסיס הערך שהן בחרו. הפרזנטציה כללה תפריט מושקע, מנה אמיתית לדוגמה, והסבר על עקרונות התזונה מאחורי התפריט. ראינו תפריטים מושקעים, לוגו של המסעדה והסבר על הבחירות שהן עשו.
במסגרת הסדרה על מדיה ותקשורת, התלמידות חקרו את נושא פסקת ההתגברות, ערכו סקר ויצרו סרטון הסבר.
הקירות במסדרונות בית-הספר הציגו תערוכה עשירה של תוצרים מגוונים, שאת חלקם הצלחנו לתעד כאן:
שיעור ענבר
שיעור של שעתיים בשבוע, בהובלת מחנכות הכיתות ובליווי יועצת בית הספר, שעיקרו בניית קבוצה. במסגרת השיעור יש שימוש בסדירויות קבועות לבניית הקבוצה החל מחשיבה על צורת הישיבה של הקבוצה ועד שילוב כלים מגוונים של שיתוף ורפלקציה על מנת לייצר מרחב לעיסוק בסוגיות אישיות וחברתיות שמועלות בקבוצה.
בשיעור ישולבו תכנים חברתיים, תכנים הקשורים להתבגרות, מגדר ואקטיבזם בכלל. השיעור מביא אל המרכז את מיומנויות ענבר: חיבור גוף ונפש, כושר ביטוי, לומדת עצמאית, ועבודת צוות.
מרחב "בתים"
כל תלמידה שייכת ל"בית" של 8 עד 10 תלמידות מאותה השכבה. תלמידות ה"בית" נפגשות לשעה בשבוע עם מובילה מהצוות. הדגש במרחב של ה"בית" הוא חברתי-רגשי והעבודה היא סביב הקשר האישי שנבנה בתוך קבוצה קטנה עם אשת צוות משמעותית לאורך השנה. במסגרת ה"בית", התלמידות מציבות לעצמן יעדים אישיים בתחומים השונים ומובילת ה"בית" מלווה אותה בתכנית ליישום היעדים.
במסגרת ה"בית", התלמידות יכולות להביע את עצמן, ללמד את הקבוצה בעצמן, לשכלל מיומנויות שונות וליצור קשרים קרובים יותר עם תלמידות ה"בית" שלהן.
חודש "מעניקות" – כל "בית" בוחר לעצמו פרוייקט התנדבות והענקה. התלמידות סיפרו על פרוייקט התנדבותי שלהם בהכנת אוכל לקשישים בעיר וחלוקה של הארוחות לבתים. קבוצה אחרת הכינה וארזה משלוחי מנות לבית מוגן של ילדים וילדות.
התלמידות שיתפו שה"בית" מאפשר להן חיבור רגשי עם אשת צוות נוספת, פרט למחנכת הכיתה ושזהו מרחב בטוח עבורן ללמוד דברים נוספים שהן רוצות. הן סיפרו שעשו פעילות על ארגון זמנים כי זה עלה כצורך בקבוצה, אחת התלמידות לימדה בקבוצה לבשל אוכל שהיא אוהבת ועוד.
רק בנות – ללא בנים
בשיחה שערכנו עם תלמידות בכיתות ז'-ט' התעניינו איך זה ללמוד בסביבה בה יש רק תלמידות, ואין בנים. מה היתרונות בעיניהן, ומה החסרונות.
התלמידות דיברו על מספר היבטים:
- כשהן בבית-ספר ענבר הן ממוקדות יותר בלימודים. חשוב להן ללמוד, ויש פחות דברים שמסיחים את דעתן. הן פנויות ללימודים יותר ממה שעשו כשהיו בבתי-ספר מעורבים. לא בושה להגיד: "אני אוהבת ללמוד".
- יש לגיטימציה לשאול שאלות, לא להבין. הן מרגישות שבסביבה שבה יש בנים, פחות נעים להן להפגין חוסר הבנה ולשאול שאלות.
- נוח להן עם עצמן – עם המראה, עם הלבוש, עם התסרוקת, הן מרגישות שפחות שופטים אותן כאן ומתייחסים למראה החיצוני בביקורת.
מרים ליבוביץ-אשרף הדגישה גם את ההיבט של העצמה ובניית ביטחון ויכולות שילוו אותן גם מחוץ לבית-הספר בעולם המעורב.
החסרונות נוגעים כמובן בחוסר האינטראקציה עם בני המין השני שחשוב להן בגיל ההתבגרות. מסיבה זו, מרבית התלמידות נמצאות אחר-הצהריים במסגרות של תנועות נוער, ושם הן משכללות את היכולות והמיומנויות החברתיות שלהן גם בסביבה מעורבת.
חוויות ותחושות
כבר בכניסה לבית-הספר, במעבר מן החוץ שאינו מעיד במאומה על מה שנמצא פנימה, אפפה אותנו אווירה חמימה, אסטטית ורגועה. אמנם לא היה שקט – זמן תערוכה הוא זמן בו תלמידות עוברות מכיתה אחת לשניה, ילדות מדברות זו עם זו, ויחד עם זאת, היה נעים ורגוע, מזמין ומסביר פנים.
המבנה האדריכלי של בית-הספר קודר מבחוץ, וגם פנים בית-ספר ישן, סטנדרטי ואין בו שמץ חדשנות או שאר רוח. ועם זאת, הצבעוניות השקטה, היצירתיות והאסתטיקה שמכסה את קירות המסדרונות והכיתות משמחת לב ומשרה אווירה של בית נעים וחמים.
מעבר לייחודיות העיקרית של בית-ספר – לבנות בלבד – אפשר היה להרגיש היטב גם את החדשנות הפדגוגית, וההתייחסות הרצינית והמקצועית לעשיה הזו. ארגון של למידה חוץ כיתתית, בנושאים שונים, עבודות חקר ופרוייקטים, וכל זה בהעמקה, וברמת ביצוע גבוהה.
אחת האיכויות הבולטות בכל ההיבטים של בית-ספר היא תשומת הלב. תשומת לב לכל אחת מהתלמידות, לקבוצות ולדינמיקות שבהן, לתהליכי הלמידה, עד הפרטים הקטנים והעדינים.
ולסיום, השאלות ב"ה" הידיעה שליוו אותנו: איך השהות עם בנות בלבד ישפיע עליהן כשהן ייאלצו להתמודד בעולם האמיתי המעורב? האם זה מתאים לכל תלמידה, ואם כן למי? האם כדאי לנו כחברה שיהיו בתי-ספר רבים כמו ענבר?
לקריאה על בתי-ספר נוספים בהם סיירנו במסגרת: "בשבילי הלמידה":
מיתר – הבית לחינוך ברוח דיאלוגית
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת