תיכון רמת נגב ובית-ספר משאבים

רמת נגב

כתיבה: הדס שדות ואורית פרנפס

סדרת בשבילי הלמידה – סיורים לבתי-ספר מעוררי מחשבה והשראה 

בדרך לרמת נגב

נסיעה ארוכה דרומה. בהדרגה הנוף משתנה עד שמתבסס לו נוף מדברי, צהבהב. המרחבים הגדולים מדגישים את היעדר הפקקים שכל כך מוכרים לנו בשעה עמוסה של בוקר באזורים אחרים בארץ. יש תחושה מזוככת של מדבר, ונדמה שמשהו בתוכנו מעט מתרווח. לאחר כשעתיים נסיעה – רמת נגב מקבלת את פנינו.
הסיור הזה היה מעט שונה. ראשית, יש התרגשות לקראתו – זהו הסיור הראשון שלנו השנה לאחר הפסקה ארוכה של קיץ ונספחיו. שנית, התרחקנו מהמרכז ואנחנו לראשונה מסיירות בנגב. ושלישית, הסיור תואם ולווה לכל אורכו ע"י מנהלת אגף חינוך וקהילה של רמת נגב, ד"ר ספי מלכיאור. פרט זה הוא מהותי בסיפור בתי-הספר שראינו, כפי שיתברר בהמשך.

מעט על מועצת רמת הנגב

מועצה אזורית רמת הנגב הינה המועצה הגדולה ביותר בשטחה וחולשת על כ-22% ממדינת ישראל. יחד עם זאת, רק 5% משטח המועצה מיושב, והשאר הם שטחי אש ושמורות טבע. בכל המרחב הזה 8500 תושבים ותושבות בלבד המשויכים למועצה, ב-15 יישובים.
במועצה יש כמעט 3000 ילדים וילדות בגילאי לידה עד 18 והם נמצאים במסגרות חינוכיות שונות של המועצה ממערכת הגיל הרך, כולל מגילאי לידה עד 3. מוסדות החינוך של המועצה כוללים בית-ספר תיכון אחד (תיכון רמת נגב) ומספר קטן של בתי-ספר יסודיים.
מערכת החינוך האינטימית מאפשרת היכרות ויכולת לתת פתרונות פרטניים. מצד שני, יש קושי לתת מענה מדוייק לאוכלוסיות מיוחדות, כמו חינוך מיוחד.

המעורבות של המועצה ואגף חינוך וקהילה התבררה כמהותית להתפתחות בתי-הספר באזור. המועצה ואגף חינוך וקהילה שותפים מלאים בנעשה בבתי הספר, מתעדפים את התקצוב ומאפשרים לעשייה החינוכית לקרות במיטבה. אגף חינוך וקהילה הקים מו"פ רשותי, ולצידו התפתחו צוותי מו"פ בית ספריים. בשיתוף עם האגף לחינוך וקהילה, כל בית-ספר מחליט ומוביל את מהלך הפיתוח הבית-ספרי.

אגף חינוך וקהילה מגדיר ופועל לאורם של שלושה עקרונות מובילים:

  1. הילד.ה כשלם.ה – יצירת מענים אישיים פרטניים והוליסטיים. גם מבחינת ההתייחסות – לימודי-חברתי-רגשי, וגם מבחינת שילוב פורמלי ובלתי פורמלי.
  2. המרחב כאקוסיסטם – הלמידה מבוססת מקום, גאוגרפיה וקהילה. רמת הנגב היא "מגרש המשחקים" שעליו יוצרים וממנו לומדים תוך שימוש בנכסים המקומיים, המוסדות והאנשים בקהילה.
  3. עקרון ה- Agency – עידוד וטיפוח פרו-אקטיביות, יזמות, עצמאות, בחירה ולקיחת אחריות.

במסגרת תהליך הפיתוח של האדם במערכת החינוכית ברמת הנגב, נעשתה בנייה של מפת החינוך של רמת נגב.

מתוך אמונה שיש להחזיר את חדוות הלמידה, ולשאוף ללמידה שהתלמידים והתלמידות מובילים אותה, הוגדרו חמש מיומנויות של הובלת למידה: ניהול למידה עצמי, דיאלוג, שיתופיות, בחירה, ורפלקציה

"מבט על" על תיכון רמת נגב

טרם הקמת התיכון, ילדים וילדות שסיימו כיתה ח' נאלצו לנסוע רחוק לבתי-ספר שונים מחוץ למועצה או ללמוד בפנימיה בתיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר (גם הוא במועצה אך לא בניהולה). כשהוחלט על הקמת תיכון ברמת נגב, החל תהליך של שנתיים לגיבוש חזון בית-הספר ותפיסותיו החינוכיות בשיתוף הקהילה והציבור. 

תיכון רמת נגב התחיל כעת את שנתו הרביעית. בתיכון לומדים כיום 260 תלמידים ותלמידות בכיתות ט עד י"ב. מחזור א סיים בשנה שעברה וכעת הצמיחה של בית הספר היא לרוחב – כל שכבה גדולה יותר מקודמתה. בית-הספר מונה 32 מורות ומורים. דפנה ארבל מנהלת את בית-הספר משלבי הקמתו ועד היום.


הגישה החינוכית

בית-ספר הוקם מתוך אמונה עמוקה שייעודו אינו רק הכנת הילדים והילדות לבגרות. השאלות הבאות הובילו את עיצוב תפיסתו החינוכית ואופני העבודה שלו:

1. התפתחות אמיתית של ילד.ה היא דרך היכרות עמוקה – איך להכיר את הילד.ה?
2. איך הלמידה שמונחית על-ידי סילבוס תהיה מחוברת לחיים האמיתיים?
3. איך יוצרים את הביחד? איך בי"ס שנבנה בקהילה גם יבנה את הקהילה? איך הופכים בית-ספר גם למתנ"ס?

את המענה המקיף לשאלות האלה הובילו ארבעה ערכים מרכזיים שעוברים כחוט השני בתהליכים השונים, אופני העבודה, עבודת צוות המורים והקשר עם הקהילה: בחירה, שותפות, אמון ואחריות.

המיוחד והייחודי בבית-ספר

כצופות מהצד, המיוחד והמרשים בתיכון רמת נגב זה הגשמת שאיפות חינוכיות גם בתוך מסגרת ואילוצים חיצוניים של מערכת ציבורית. צוות בית-ספר הוא צוות חושב ומפתח, שבאופן מתמיד בוחן באופן רפלקטיבי את הפעולות והתוצאות, חושב מחדש, מעדן ומעדכן. יש משמעות לכך שלבית-ספר יש מו"פ שמניע תהליכים כאלה בבית-ספר. צוות המו"פ מוביל השתלמויות מוסדיות שבהן המורים חוקרים מה קורה בארץ, לומדים ממומחים, לומדים נושאים שונים בקבוצות ומניעים יחד את הפיתוח והלמידה של הצוות. 

הפרקטיקות והכלים החינוכיים שמיושמים בבית-ספר הם חדשניים. יחד עם זאת, הם לא בהכרח ייחודיים לבית-ספר או הומצאו ופותחו כאן, אלא נבחרו ממודלים ושיטות חדשניות והותאמו לאופי בית-הספר וצרכי הילדים.ות. מרשים לראות כיצד התאמת הכלים נעשית באופן מעמיק, קוהרנטי, עם חשיבה רבה ופיתוח מתמיד. הנה מספר היבטים כאלה: 

טיפוח קשר משמעותי עם הילד.ה

כדי לאפשר היכרות עמוקה עם כל ילד.ה ולאפשר תחושת שייכות אמיתית יש לשבור מסגרות. מה הסיכוי להכיר באמת כשיש 38 ילדים? לכן בבית-ספר אין כיתות אם ובכל שכבה יש מספר קבוצות חניכה בנות 15 ילדים.ות. לכל קבוצה חונכ.ת אישי.ת שפוגשים את הילד.ה עוד בחופש הגדול שלפני כיתה ט בביקור בית וההיכרות והשיח יעמיקו במהלך 4 השנים בתיכון. קבוצת החניכה נשארת קבועה עד י"ב (פרט למקרים חריגים ובקשות מיוחדות). פעמיים בשבוע מתקיימים מפגשי קבוצת החניכה שלהם תוכן חברתי ורגשי. במפגשים אלה הקשרים וההיכרות מעמיקים והופכים למשמעותיים. בנוסף, החונכ.ת מקיימ.ת מפגשים אישיים עם כל תלמיד.ה. על-פי תפיסת בית הספר, הקשר האישי המשמעותי הוא שיביא לתחושת מסוגלות, שייכות ולמצויינות. 

בית-הספר מקבל תמיכה מהמועצה במימוש היבט זה, בין השאר על-ידי תקצוב גמול חינוך לכל החונכים הקבוצתיים.


בבית הספר מפתחים כלים לחונכים האישיים שמשמשים אותם לשיחות האישיות, להגדרת היעדים, למעגלי השייכות, לרפלקציה האישית ולהערכה. 

לתלמידים.ות מספר קבוצות השתייכות – קבוצות החניכה, קורסי בחירה וקורסי הליבה. יש כמובן יתרון בולט במספר קבוצות השתייכות שמאפשר הגדלת מגוון הקשרים החברתיים של התלמידים.ות. אחת השאלות שהצוות מבקש להתמודד איתן היא כיצד יוצרים מכל קבוצה כזו קבוצת השתייכות.

כיצד מאפשרים בחירה בתוך מקצועות ליבה?

מערכת השעות בבית הספר כוללת מפגשים עם קבוצת החניכה, קורסי ליבה באנגלית, מתמטיקה, לשון, מדעים, חנ"ג ושיעורי מגמה לצד מערכת של שיעורי בחירה ושעות של "שוליה בקהילה".
כדי לאפשר בחירה וחיבור לתחומי העניין של הילדים.ות וגם של המורים.ות פיתח הצוות מבנה מיוחד במסגרת שיעורי רבי-מלל. שנת-הלימודים (רק בשיעורים אלה) נחלקת לשלושה שלישים. בכל שליש מוצעים שלושה שיעורי רבי-מלל (למשל, היסטוריה, תנ"ך וספרות) וכל אחד נלמד בדרך מיוחדת בשילוב עם תחום עניין ייחודי, כמו: ציור, תיאטרון, פודקאסטים ועוד. בשלישים הבאים מוצעים אותם תחומי דעת אבל בדרכים אחרות, בשילוב עם תחומי עניין אחרים.

הבחירה בין הקורסים מאפשרת לילדים.ות לבחור לפי הדרך ותחומי העניין שלהם. דוגמאות: תנ"ך משולב עם יצירת דיוקנות, אזרחות דרך קשר עם ילדים מארה"ב, הפקת יום סיור ספרותי בירושלים, מערכות בגוף האדם דרך עזרה ראשונה ועוד. בכל סיום שליש, יש הצגת תוצרים של הקורסים השונים, הנקראת "חגיגת למידה".

למידה בחיים – שוליה בקהילה

שוליה בקהילה היא תכנית לשכבה ט' שבה התלמידים.ות מצטרפים.ות בכל שבוע למנטורים ברחבי המועצה. במהלך שלוש השעות השבועיות הם לומדים דרך עשייה שולייתית מהמנטור שלהם ומהעבודה שהם עושים. מספר חונכים מבית-ספר אחראים על פרוייקט שוליה בקהילה, ועבודתם מורכבת וכוללת איתור של מנטורים מתאימים והתאמה בין תלמיד.ה למנטורים. החונכים גם מסיירים בימי הפעילות בין המנטורים ומלווים את התלמידים.ות במהלך השנה בתהליך המלווה ע"י יומן רפלקציה. ביומן הרפלקציה מתעדים התלמידים.ות את התחושות, האתגרים והתהליכים ולומדים לדייק מה הם רוצים ללמוד מהתהליך עם המנטור.


ארגון המרחב הפיזי

כבר בכניסה לבית הספר הורגשה תחושת החמימות הביתית – ריח הצמחים שליוו את כניסתנו, הצבעים והריהוט בחלל המשותף ובהמשך העיצוב של הבתים. לכל שכבה יש "בית" הכולל סלון נעים בכניסה, מטבח גדול מאובזר, חדרי כיתות, חדר צוות.
בבניין המרכזי ישנם חדרים ייעודיים נוספים – סדנת נגרות, חדר רדיו (בו יוצרים, בין היתר, פודקאסטים לשיעורי הבחירה של בית הספר), חדר רובוטיקה, סטודיו פתוח – מרחב טיפולי באומנות, ומרכז למידה לשעות פרטניות – הקונכייה.

מלאי רשמים ועם רצון ללמוד ולשאול עוד, חזרנו לרכבים, שכן מחכה לנו סיור נוסף, מעניין גם הוא, בבית-הספר היסודי "משאבים" המזין את תיכון רמת הנגב. למעשה, יש ניסיון ליצור רצף חינוכי אחד עם ערכים ועקרונות דומים.

"מבט על" על בית-ספר יסודי משאבים

נסיעה של כמה דקות מתיכון רמת הנגב מובילה אותנו לתוך קיבוץ משאבי שדה. דרך הנוף הקיבוצי הירוק בלב המדבר, לתוך בית הספר.


אנחנו פוגשות את מנהלת בית הספר, חן גולדמן, בכניסה לבית הספר ולאחר סיור קצר במרחבי בית הספר, יושבות לשיחה עם חן ועם נשות צוות נוספות מצוות המו"פ של בית הספר- לימור בר נצר שילה וגל חנוך.

בית הספר ותיק בקיבוץ וקולט ילדים.ות מ-13 יישובים במועצה. בבית ספר לומדים.ות 579 ילדים וילדות ב-22 מכיתות א עד ח. בשנים האחרונות חל גידול באוכלוסיית המועצה ובית הספר גדל בהתאם משתי כיתות לשלוש כיתות בשכבה.
בבית הספר יש צוות הכולל 48 מורות ומורים ו-13 סייעות.ים.

בשונה מתיכון רמת נגב, בית הספר קיים הרבה שנים ונמצא במבנה הנוכחי שלו מ-1986. מדובר בבי"ס ותיק עם צוות מנוסה ועם הרגלים ותפיסות של שנים ארוכות.
בהתאם לתהליך שנעשה במועצה כולה, נבחר צוות מו"פ מתוך בית הספר שעבד לצד צוות המו"פ של המועצה. כמו כל שינוי, השינוי הוא תהליך מתמיד ודורש נחישות, אמונה והקשבה.

התפיסה החינוכית

בבסיס התפיסה החינוכית שגובשה, התלמידים.ות הם פעילים בקבלת ההחלטות ובעיצוב ההחלטות. תפיסה זו נובעת מהבנה עמוקה בבית הספר, בתיאום עם מהלכים שמוביל אגף חינוך וקהילה במועצה שלפיה, חשוב לפתח אצל ילדים.ות הובלה עצמית של הלמידה שלהם. 

העיקרון הפדגוגי: ילדים מובילים את הלמידה כדי לחזק ולהעצים את יכולותיהם לטובת הפרט והקהילה.
הערכים המובילים את בית הספר הם: חינוך אישי, שיתופיות, אחריות אזרחית.


חמשת המימדים שמוביל אגף חינוך וקהילה – שיתופיות, דיאלוג, בחירה, ניהול עצמי ורפלקציה – מקבלים כאן מימוש ייחודי במודל ההובלה של בית-הספר:
המו"פ של בית-ספר מוביל תהליך פיתוח של מודל הובלה עצמית של למידה, הכולל התנסויות בכיתה והעבודה עם הצוות. חברות צוות המו"פ פיתחו 7 אבני בניין על ציר שמתייחס להובלה: האם ההובלה על-ידי המורה, האם היא מתבצעת באמצעות דיאלוג, או שההובלה על-ידי התלמיד.ה. 

בעיצוב סביבת הלמידה, המורה יכול לעבוד עם שבע אבני הבניין ולמקם אותן על ציר ההובלה: מורה-דיאלוג-תלמיד. ואלה אבני המשחק:

זמן הלמידה, תוכן הלמידה, הרכב הקבוצה, מרחב הלמידה, תוצר הלמידה, אופן ההערכה, קצב הלמידה. המורה יכולה לפתח יחידת לימוד ולהחליט שבה היא מובילה את תוכן הלמידה, זמן הלמידה ומרחב הלמידה, הילדים בוחרים את תוצרי הלמידה, את הרכב הקבוצה, וזמן הלמידה, אופן ההערכה וקצב הלמידה הינם בדיאלוג בין המורה והתלמידים. ההרכב יכול להשתנות בין יחידות הלימוד, הכיתה, המורה ועוד.

השימוש במודל על-ידי המורים.ות משתנה. יש מורים.ות שמשתמשים.ות במודל באופן חופשי כשחלק מהאבנים נמצאות בהובלת התלמיד. מורים.ות אחרים.ות עדיין נצמדים לפדגוגיות שמרניות יותר בהן המורה מחזיק בסמכויות ההובלה. 

המודל לא פועל בכל השיעורים באותה מידה. שנה שעברה היו 3 יחידות לימוד לאורך השנה שעבדו בהן עפ"י המודל. השנה יש 6 יחידות- 3 במחצית א' ו-3 במחצית ב'. הצוות הגיש את התכנון מראש וצוות המו"פ מלווה ומסייע.
התלמידים.ות מעידים שהם אוהבים ללמוד ככה, הם מצפים לזה. השינוי בבית ספר יצר גם שיעורים שילדים.ות גדולים מלמדים את הקטנים יותר. שיעורים כמו לגו, שחמט, קוביה הונגרית, משחקי קופסה- הן חלק מהדוגמאות.

ארגון המרחב הפיזי

בית הספר מתאים לנוף הקיבוצי ורובו פרוש במבנים בעלי קומה אחת.
לכל שכבה יש בית – מבנה של השכבה ובו כיתות האם, שירותים ומרחב משותף. 
המבנים ישנים אך בתוכם תחושת בית. הכיתות מסודרות סביב המרחב המשותף ויש חלונות גדולים שפתוחים למרחב.


גדילת בית הספר מובילה גם למחסור פיזי במקום לכיתות, איתו מתמודדים יחד עם המועצה.
אין צלצולים בבית הספר. ההפסקות של כיתות ג-ח מופרדות מאלו של א-ב כדי להגדיל את תחושת המוגנות של הצעירים מאחר שהפרשי הגילאים בבית הספר גדולים.
 

חוויות ותחושות

יש הבדל בהתמודדות ובתהליכי השינוי שנדרשים מבית-ספר ותיק שבהדרגה מוביל שינוי בתפיסות החינוכיות ובפרקטיקות, לבין בית-ספר חדש שנולד עם תפיסות חינוכיות חדשניות. בשני בתי-הספר חשנו היטב את חדוות היצירה של המורות והמורים, ואת ההתחדשות המתמדת.

הרעיון של עיצוב ופיתוח התפיסות החינוכיות והכלים בתוך בית-הספר בתמיכת האגף לחינוך וקהילה הוא מעורר השראה. צוות המורים מכיר את הילדים, את הצרכים, נמצא בתהליך יצירתי ויוצר, בוחן, חוקר, מתבונן וממציא מחדש. זה יוצר בהדרגה התאמה נכונה לקהילה, ומאפשר ביטוי וחדוות עשייה לצוות המורים והמורות.

ברקע המשבר בחינוך שמורגש בעת האחרונה החשיבות והמשמעות של מעורבות מסוג כזה בולטת לעין. ניכר שהעבודה בשני בתי-הספר דורשת השקעה רבה מצד הצוות, אך מצד שני הסיפוק והאינטרקציות המשמעותיות עם התלמידים והתלמידות נותנות הרבה כח ואנרגיה.

ייתכן והדבר המשמעותי ביותר בסיור לרמת נגב הוא ההכרה שאפשר. ניתן ליצור בתוך המערכת הציבורית חינוך איכותי וטוב – חינוך שהוא אישי, משמעותי לתלמידים.ות וקהילתי. האם ניתן לעשות זאת גם במערכות חינוכיות גדולות וצפופות הרבה יותר? ללא ספק, חשוב לנסות.


לקריאה על בתי-ספר נוספים בהם סיירנו במסגרת: "בשבילי הלמידה":

בית-ספר אתגרי העתיד בחריש

הבית העגול – בית-ספר שהוא בית

בית-מיתר – בית חינוך ולדורף

תיכון החממה

בית-הספר השכונתי שפירא

בית-הספר היסודי ממלכתי בסלעית

בית חינוך קהילתי גאולה

הבוסתן – בית חינוך בתנועה

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת

2 תגובות

  1. כתבת נפלא אורית. נגעת בנשמה של בית הספר ובמהות החינוכית. בכתיבתך את מעוררת מחשבה והתפעלות מהמעשה החינוכי המיוחד ברמת נגב.
    אחד הדברים המרשימים שסיפרה ספי היה שבהקמת בית הספר הם יצרו קשר עם משפחות התלמידים לברר ולהכיר את החלומות שלהם, וזאת כדי לבנות חזון שבמהותו הוא גם הגשמת חלומות של תושבי האזור ששולחים את ילדהם לבית הספר.
    זה היה אחד הסיורים המרתקים שהיו ותודה על השיתוף.

    1. זה אכן היה סיור מרתק, ומה שאת כותבת כאן לגבי השיתופיות בחזון ובהקמה הוא באמת מאד מרשים ופחות מקובל במחוזותינו. אני חושבת שהם ממשיכים בגישה הזו גם היום – החיבור לקהילה והעשייה המשותפת עם הקהילה מאד חזקים כאן. זה נפלא לראות כזה דבר.
      תודה על המחמאות לגבי הכתיבה 🙂 זו כתיבה משותפת של הדס ושלי, גם כאן השותפות מנצחת 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד פוסטים מעניינים מהבלוג

בית-ספר בהקמה

בית-ספר בהקמה – "מקומי" ביישוב נטף

בית-ספר "מקומי" הוא בית-ספר בהקמה בנטף, בשנתו השניה. בית-הספר מדבר "פדגוגיה מבוססת מקום", שמחוברת לקהילה, לאנשים, ליישוב, ולטבע שמסביב.
בשנתים מאז הוקם הוא עובר תהליך מרתק של גיבוש, עיצוב מהות וחזון, ומעבר ממעורבות הורית בלעדית להובלה של צוות חינוכי.

בית-הספר השכונתי שפירא

בית ספר ציבורי שמממש רעיונות של חיבור למקום, לסביבה ולקהילה, למידה מהחיים עצמם, של שיתוף הורים ומשפחות, ושל פדגוגיה מבוססת מקום. בית-הספר ממוקם בשכונת שפירא (אפשר לנחש…) בדרום תל-אביב.

ashim-d-silva-100979

שנשמור על קשר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.

דילוג לתוכן