
בית-ספר בהקמה – "מקומי" ביישוב נטף
בית-ספר "מקומי" הוא בית-ספר בהקמה בנטף, בשנתו השניה. בית-הספר מדבר "פדגוגיה מבוססת מקום", שמחוברת לקהילה, לאנשים, ליישוב, ולטבע שמסביב.
בשנתים מאז הוקם הוא עובר תהליך מרתק של גיבוש, עיצוב מהות וחזון, ומעבר ממעורבות הורית בלעדית להובלה של צוות חינוכי.
פוסטים קודמים:

יצירת משמעות מחוויה
מה זו חוויה? מה הקשר של חוויה לחשיבה ולשפה? בפוסט הזה אביא מספר רעיונות שמתייחסים לקשר בין סמלים (מילים, מחוות, ייצוגים) לבין חוויה. כמובן שנתייחס בהמשך לקשר בין הרעיונות הללו לבין שדה הלמידה.

להתחבר לתחושה מורגשת
אחד הרעיונות הייחודיים בתיאוריה של ג'נדלין הוא הפידבק המגיע מבפנים, מאיזושהי ישות גופנית ש"יודעת" אולי אפילו יותר ממה שאנו תופסים בהכרה שלנו. אותו משהו בנו יודע בתחושה, לא במחשבה.

חוויית למידה משמעותית של גוף-סביבה
חווית למידה משמעותית היא חוויה בה נוצר חיבור עמוק בין האדם לבין המושא שבו הוא פוגש, ולפעמים החיבור גם מאפשר הבנה חדשה, התבהרות פתאומית או תובנה מרגשת. בפוסט הזה אני מתבוננת בחוויות למידה משמעותיות דרך המשקפיים של ג'נדלין.

סיפור לחנוכה
מה קורה כשיוצרים איזון עדין בין סדר ושליטה, לבין יצירת מרחב מאפשר לתנועת החיים לזרום. התבוננות בערב של חגיגת חנוכה בגן הדמוקרטי – ערב מלא בחיות, עניין, יצירה ושמחה.

ליווי תהליכי למידה
ליווי של תהליכי למידה הוא ריקוד עדין עם תנועת החיים של הילד. איך להיות שם כשתנועת החיים תקועה? איך להבחין בתנועה הזורמת ולא להפריע לה להתרחש? איך לזהות למה היא זקוקה כדי לנוע והתקדם? הפוסט הזה מציע דוגמה ומנתח אותה.

חוויות למידה משמעותיות – התבוננות חדשה
מבט חדש על חוויות למידה משמעותיות, על למידה משמעותית, דרך הרעיונות של למידה מתנועת החיים

על המנוסח, המובלע והמשמעותי
שתי דרכים ללמוד, לחשוב, להבין: האחת, לארגן מחדש מושגים ישנים ומוכרים השנייה, לעמוד בנקודה שבה אנו תקועים, היכן שמורגשת תחושה שיש שם עוד מה שרוצה

למידה מעבר לקצה
מה קורה כשמפנים תשומת לב למה שהתהליך מייצר בנו, וממתינים אל הצעד הבא שיביא אותנו למקומות שלא היה באפשרותנו לחזות קודם, ולהפצעת קצוות חדשים שלא ידענו שיכולים להתעורר בנו

בפתח השנה החדשה
בפתח השנה החדשה – שנת תשע"ו.
לחוש את הקצה שבתוכינו שמורגש לקראת שנה חדשה

על הבחירה
הפוסט הזה התבשל במהלך חופשה ביוון. עסקתי בבחירות שעשיתי/עשינו שם במהלך שבועיים של חופשה. גיליתי סוגים שונים של איכויות של בחירה, והמשכתי לבדוק אותם גם בהקשרים של למידה.

לא על הבחירה לבדה
מה הקשר בין "בא לי" לתנועת החיים? הפוסט בוחן עד כמה פעילות שנבחרה על-ידי הילד נובעת מתנועת החיים שלו ונושאת אותו קדימה. שאלת הבחירה מתבררת כאן כמורכבת מכפי שאנחנו בדרך כלל מניחים.

תנועת החיים הולכת לבית הספר
לאחר שהנחתי מספר מושגי יסוד של ג'נדלין אני עושה צעד שמגשר בין הרעיונות הללו לבין המציאות הבית-ספרית המוכרת לנו.