להתכוון ובו זמנית לשחרר את הכוונה
אני מציגה כאן תופעה שרלוונטית לכל תחומי החיים – התכוונות ובו זמנית לשחרר את הכוונה. אני מדגימה את הרעיון בתופעה של הירדמות, וגם בתופעה של ליווי תהליכים של "חשיבה בקצה הידיעה".
הבלוג, לפי נושאים
כל הפוסטים בבלוג
רוטינות וחזרתיות
פעם חששתי שרוטינות יוצרות שגרה משעממת, וחשוב ליצור שינוי מתמיד וחידושים. אבל דווקא ההתנסויות שלי עם ילדים, והתבוננות בפעילויות בחיים הביאה לכמה תובנות מעניינות.
בשבח המשמעת העצמית והחיצונית
משמעת חיצונית בדרך כלל נתפסת כשלילית. אבל חקירה נוספת מראה שגם משמעת חיצונית יכולה מאד לתמוך בתהליכי למידה. מתי משמעת חיצונית תומכת בלמידה, ומתי היא יוצרת למידה כפויה מבחוץ?
אנטומיה של חופשה
שיטוט ללא מטרה על החוף, הקפצת אבנים במים, נדנוד עדין בערסל, קריאה, שיחה, שכשוך במים. בסביבה הכל כך פשוטה ונקייה. היתה הרגשה שתנועת החיים מכיילת את עצמה, לומדת מחדש את עצמה באופן מזוכך, להיות מדויקת לעצמה.
את שתהיי בים זו לא את שעכשיו
מה קורה כשילדה מסרבת בתוקף ללכת לים ואז מוצאת עצמה צוהלת בשמחה מדלגת מעל הגלים. על ההבדל העצום בין רעיון תיאורטי שמנוסח במילים, לבין חוויית הגוף והסיבות להבדל הזה.
שחיה למטרה – אתגרים ותובנות בליווי הורי
הסיפור על ניסיונות השחייה הראשונים של שירה, ואיך כמעט קלקלתי וחיבלתי בתנועה שלה קדימה. איך להיות סביבה שמאפשרת נשיאה קדימה עבור הילדה, איך ללוות את תהליך הלמידה?
שקט בלב הסערה – למה אצלינו יש שעת מנוחה גם אחרי גיל שנתיים?
מנפלאות ה -quiet time. היא נמצאת בחדר שלה, והאחריות על מה לעשות בזמן הזה היא שלה – לשחק, לצייר, לעיין בספרים, ליצור משהו. קצת כמו להיות על אי בודד. שלווה יורדת על הבית ומאפשרת לנו להתחיל דף חדש, חלק ומאוזן, כך באמצע היום.
מנהרת המעורבות
לפעמים, כשאני מאד עסוקה במשהו, אני יכולה לשכוח את עצמי לגמרי. יש שם חדווה גדולה. זו מנהרת המעורבות. אני מתבוננת בקבוצת ילדים שאני פוגשת בכל שבוע. אני מחפשת את אותם רגעים שבהם הם נשאבים אל תוך מנהרת המעורבות ושוכחים עצמם בתוכה. מה קורה שם?
רעיונות פוגשים מציאות
מה באמת קורה כשפוגשים מציאות? לפעמים המציאות מכה בפנים, לא מחכה לרעיונות שישפיעו עליה. היא בשלה, בהתרחשות שלה, מתעלמת ממה שאני מביאה, מצפה שאני אשתלב בה, אתמסר לגחמותיה, אבלע בתוכה. מחשבות ותובנות.
תנועת החיים בתוך פעילות למידה – התבוננות
התבוננות בשתי פעילויות עם קבוצת ילדים: יצירת משולשים בגוף, ויצירת משולשים ממקלות וסידורם על-פי היקף. מתי פעילות מתרחשת ממש מתנועת החיים, ומתי פעילות מתרחשת מתוך ציות?
חופש בתוך פעילויות למידה
איך לאפשר למעבר בין למידה טבעית בילדות הרכה ללמידה בבית-ספר להיות חלק יותר? איך לאפשר חופש במהלך הלמידה – תנועת החיים לנבוע בתוך הפעילות? הפיילוט הראשון שקיימנו היה ניסיון לאפשר חופש בתוך פעילות על נושא "לימודי" – "משולשים" לכיתות ב-ג.
חירות בלמידה
בתוך ההקשר של למידה ושל בית-ספר, המילים חופש וחירות יכולות להחזיק מגוון משמעויות: לא לעשות דבר? להתבטל? לשחק ולהשתעשע? האם משמעותה של חירות לעשות מה שרוצים? ללמוד מה שרוצים, מתי שרוצים? או החופש לעסוק ולהתעמק במה שמלהיב אותנו?
