בית-הספר השכונתי שפירא
בית ספר ציבורי שמממש רעיונות של חיבור למקום, לסביבה ולקהילה, למידה מהחיים עצמם, של שיתוף הורים ומשפחות, ושל פדגוגיה מבוססת מקום. בית-הספר ממוקם בשכונת שפירא (אפשר לנחש…) בדרום תל-אביב.
תפריט
בית ספר ציבורי שמממש רעיונות של חיבור למקום, לסביבה ולקהילה, למידה מהחיים עצמם, של שיתוף הורים ומשפחות, ושל פדגוגיה מבוססת מקום. בית-הספר ממוקם בשכונת שפירא (אפשר לנחש…) בדרום תל-אביב.
בית-ספר יסודי שהוקם לפני כ- 6 שנים לילדי היישוב. בית-הספר הוקם כבית-ספר ייחודי, והוא היסודי היחיד ביישוב. לאחרונה נכנס בית הספר למשכנו החדש והמעוצב בהתאם לתפיסה החינוכית שגובשה ע"י צוות מבית הספר ומתושבי היישוב, ונשענת על התפיסה המונטסורית-דמוקרטית.
סיור שני: בית ספר תיכון בלב תל אביב. ייחודיותו היא בכך שהוא מאפשר הזדמנות יוצאת דופן לתלמידים שהתקשו להצליח בתיכונים גדולים – ולהעניק להם חוויות של הצלחה, הגעה לתעודת בגרות, לאתר ולממש תחומי עניין וחוזק אישיים ולהשתייך למסגרת תומכת המקדמת את תלמידיה.
סיור ראשון יוצא לדרך: בית הספר הנודד בין מרחבי למידה שונים, אתרים היסטוריים, ציבוריים וקהילתיים, המאפשרים למידה מבוססת מקום. התנועה מעודדת גמישות, התמודדות עם אי ודאות וסתגלנות.
לבית-הספר מאפיינים רבים המזכירים בית-ספר דמוקרטי. מוטיב ה"נדידה" והארעיות מוסיפים לו ממדים נוספים.
מצפן חינוכי אישי נולד במרץ 2021, ומאז החל ללכת ולפגוש עולם. המפגש עם העולם ביקש מאיתנו לנסח – מה זה מצפן חינוכי אישי, למה זה חשוב ומה מאפיין את המהלך שלו. רצינו להבהיר את כל אלה באופן פשוט ונגיש דיו, אבל גם נאמן למהות ולרעיונות העמוקים שבסיס מצפן חינוכי אישי.
מצפן חינוכי אישי יוצא לדרך.
בתחילת החופש הגדול קיימנו סדנה ראשונה בת 10 שעות עם צוות מורים בבית-ספר על יסודי איזורי בעמק יזרעאל. הנכחנו את האפשרות של ניסוח מהות חינוכית של המשתתפים באמצעות פרקטיקות מתקדמות של הקשבה וניסוח משמעות בתוך קונטקסט צוותי, שיתופי ותומך. צעד חשוב לקראת הצעדים הבאים…
איך ממציאים את עצמינו מחדש אחרי משבר הקורונה? המצפן האמיתי נמצא אצלינו פנימה. הפוסט הזה מציע דרך חדשה שמסתמכת על פרקטיקת "חשיבה מעבר לקצה הידיעה" כדי לכוונן ולדייק תפיסות חינוכיות מתוך התבוננות והקשבה פנימה. פוסט ראשון בנושא.
איך הגעתי לכאן? האם ישבתי, דמיינתי, תכננתי ועשיתי והנה זה פשוט נוצר? זה אף פעם לא קרה ככה. זה לא קורה במהלך אחד ישיר, אלא בצעדים. כל צעד מוביל אל הלא נודע הבא. כך יצרתי קורסים, כך אני יוצרת סדנאות.
משעמם לה ואין לה מה לעשות. היא מבקשת עזרה ודוחה כל הצעה.
מה קרה כשהזמנתי אותה לעשייה משותפת אתי, לא במילים, אלא בחוויה? איך נראית מעורבות בחוויה?
סיפור לחנוכה, וליום המורה, על למה חשוב לראות את האור בילדים שלנו, בתלמידים שלנו, וכמה זה משמעותי להתפתחות בחיים.
עיסוק ארוך טווח נותן הרבה משמעות ותחושת ערך לילד, ויוצר תחושה של המשכיות, של בית מוכר ונעים, של מקום להתפתח בו ולצמוח, מקור לביסוס יכולת, תחושת מסוגלות וגאווה. במיוחד עכשיו. מחשבות על תהליכי למידה ארוכי טווח ואיך מאפשרים אותם.
כנס פרקטיקות של האטה בחינוך התקיים באמצע אוקטובר 2020. בפוסט הזה אני מביאה את ה"פיץ'" שלי על האטה בחינוך כפי שהבאתי אותו בכנס, בפאנל המרכזי. והפעם – בשבח המינימליזם – ב- 60 שניות.
הירשמו לדף המקצועי בפייסבוק
יש שם תכנים ארוזים בקופסאות קטנות ונגישות ועדכונים ממני.
מעניין אתכם? הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים, פוסטים חדשים ותכנים מעניינים אחת לכמה שבועות. המייל שלכם יישאר חסוי.
© כל הזכויות שמורות לד”ר אורית פרנפס, למידה מתנועת החיים. אין לעשות שימוש בכל או בחלק מתוכן האתר ללא אישור מראש בכתב.
הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.